הקמפיין היוקרתי של פיקוד העורף קורא לגולשים להיכנס לאתר ייעודי ולגלות מה שם מרחב ההגנה שלהם וכמה זמן יש להם להגיע לממ"ד או למקלט. בפועל, הוא מספק את המידע הזה באופן מבלבל ושאינו נגיש, בין השאר, לקשישים ולמי שאינו דובר עברית
התפרסם ב"כלכליסט", 19.5.2014
פיקוד העורף יצא בקמפיין חדש ומושקע בכיכובו של אורי גלר. מטרת הקמפיין פשוטה והיא לספר לכל אזרח בישראל שני דברים חשובים:
- מה שם המרחב המוגן של מקום מגוריו
- בתוך כמה זמן, מרגע הישמע האזעקה, הוא חייב להגיע אל תוך המרחב המוגן
הקמפיין העלה תהיות רבות לגבי התקציב הגדול שהושקע, לכאורה, במתן מידע כל-כך פשוט. אין ספק שאפשר היה לקבל אותו עם הרבה פחות רעש וצלצולים, הרבה פחות אורי גלר וכמובן – הרבה פחות כסף. (חשוב לזכור שהכסף הזה הוא של כולנו, משלמי המסים. נניח את שאלת התקציב בצד, אם הכסף כבר הושקע, לא הייתם מצפים שתהיה לאזרחי ישראל חוויית משתמש טובה עם האתר הנוצץ? ברמה הבסיסית ביותר, האם לא היה כדאי לבדוק את האתר עם קהל היעד שלו ולראות האם הוא משיג את מטרותיו?
בדיקת שמישות לאתר
ביקשתי מאבא שלי להשתמש באתר. אבי, אבינעם דנין, בן 75, הוא פרופ' לבוטניקה בגמלאות המבלה שעות רבות מדי מול המחשב, בכתיבת מאמרים ובגלישה באתרים שונים הקשורים לעיסוקו האקדמי.
הקשיים התחילו כבר בשניות הראשונות. למרות חיבור האינטרנט המהיר בביתו (40 מגה), הדיבור של אורי גלר נשמע מקוטע. כשהוא התבקש להזין את עיר מגוריו, הוא הקליד "ירושלים" אבל מיד אמר "שום דבר לא מופיע". באמת שום דבר לא הופיע בתוך תיבת הטקסט בה הקליד.
למה זה קרה? פשוט מאוד: המקלדת שלו הייתה בשפה האנגלית באותו הרגע. הוא לא ידע מה לעשות ושאל אותי איך להתקדם. אמרתי לו, נסה שוב. הוא התבונן במסך זמן ארוך ואז הבין את הבעיה. בסך הכל הבעיה עכבה אותו במשך כחצי דקה.
כך עושים את זה בגוגל
אמנם, מוצגת הודעת שגיאה: "יש לכתוב בעברית בלבד". העניין הוא שהיא לא ממש מוצגת כמו הודעת שגיאה. היא בהחלט מנוסחת בצורה ברורה, אבל האם היא בולטת מספיק? האם זו האפשרות היחידה להתמודד עם הבעיה של מקלדת שגויה? אמירה ידועה היא שההבדל בין חכם לפיקח הוא, שהפיקח יודע לצאת מצרות שחכם לא היה נכנס אליהן. הנה מה שהחכמים בגוגל עשו עם חיפוש כזה:
כל מה שגוגל עשו הוא "תרגמו" את ההקשות באנגלית להקשות בעברית. עלות הפיתוח של תרגום כזה היא זניחה.
מהצד השני, כמה זמן בזבז ה"חסכון" הזה לכל אזרחי ישראל? אפילו אם נניח שרק אחוז אחד מכל האזרחים נתקל בבעיה הזו, בזבזנו במצטבר כ-600 שעות רק על הבעיה הזו, שלא לדבר על הבלבול והתסכול שנוצרו, שלא לדבר על מי שאינם דוברים עברית כשפת אם (כמה דוברי רוסית יש בארץ? אנגלית? ערבית?) וזו לא הבעיה היחידה עם השדה הזה: נסו להקליד "יקנעם" ותראו שלמערכת אין מושג מה לעשות עם זה, והיא פשוט לא מגיבה.
בסוף התהליך אורי גלר מציג את שני הנתונים החשובים: שם המרחב המוגן וזמן הכניסה (המקסימלי) למרחב המוגן.
שאלתי את אבא שלי מה אומר "זמן הכניסה". הוא הבין בלי בעיה.
שאלתי אותו מתי ישתמש ב"ירושלים 194". התשובה שלו: "אין לי מושג". שאלתי שוב ושוב, מה זה אומר, אבל לא היה לו מושג. מה תעשה כדי לברר? "לא יודע".
מה אם על המסך היתה מוצגת שאלה פשוטה, "מה זה אומר?" כפי שהוספנו כאן?
מי שהיה מקליק על השאלה, היה מקבל הסבר – מה זה אומר "המרחב שלך". אם תהיתם מה באמת זה אומר, הכוונה היא שמהיום כל הארץ מחולקת לאיזורים חדשים ולכל איזור (מרחב) יש שם. שם המרחב יוזכר באמצעי התקשורת בשעת חירום, במקום לפרט את שמות הישובים שנכללים בו. בסך-הכל רעיון די הגיוני. אבל ההסבר הזה נמצא רחוק – בכפתור "הכירו את החלוקה החדשה למרחבי התגוננות". שם תקבלו הסבר מפורט על האזורים החדשים וגם על השימוש בהם. אבל מי שם לב לכפתור הזה? הוא רחוק מהמידע שאינו מובן ("המרחב שלך") והטקסט על הכפתור ארוך ולא נראה קשור במבט ראשון.
השם "מרחב ההגנה" בפני עצמו מבלבל. כשהכנתי את הכתבה הזו, בדקתי את האתר עם אנשים נוספים. כולם היו בטוחים שמדובר במיקום ובשם של המקלט הקרוב, ולא כפי שהסברתי קודם וגם מוסבר (אי-שם…) באתר. בקיצור, המסר לא עבר.
ועוד דבר אחרון: מה הסיכוי שנזכור את המידע הזה? היה כדאי להוסיף כפתור "הדפסה" בצמוד למידע על המרחב וזמן הכניסה למיגון. כך הציבור היה יכול להניח את המידע שקיבל במקום בולט, למשל על המקרר, ולחזור אליו במהירות (בלי אורי גלר) בשעת הצורך – שלא נדע. פיקוד העורף היה זוכה כך למקום של כבוד בבית ובחשיפה חוזרת למידע, חשיפה שהיתה עוזרת לאזרחים לשנן אותו ולזכור אותו. גם כאן חסרה, באופן ברור, מחשבה על קהל היעד, צרכיו ויכולותיו.
לסיכום
רעש וצלצולים (וגם אורי גלר) הם נהדרים כדי לתפוס תשומת לב, אבל הם לא יכולים לבוא על-חשבון העברת המסר לאזרח. גם אם פיקוד העורף מרוצה מהתוצאה, זה לא מצדיק יצירת אתר עם בעיות שמישות קריטיות ומאתגרות, בו 50% מהמידע שאמור לעבור לאזרח לא מובן. במקרה הספציפי הזה, התוצאה של כשל כזה עשויה להיות הרת-אסון.
תגובות