פשוט. שימושי   על אנשים, מחשבים והמסכים שביניהם

בדיקות גרילה: להבין מתווכים בשיטת הסביח

(7 דקות קריאה)

לפני בערך חודש, היינו בעיצומו של אפיון קונספט למוצר בתחום הנדל"ן. במסגרת המחקר המקדים, הלקוח שלנו העלה בעיה מהותית שראה בשטח. כשהגענו לשרטוט המסכים, החלטנו לפתור את הבעיה הזו בצורה לא שגרתית. למרות שחשבנו שהפתרון שלנו נכון (ביססנו אותו על המחקר המקדים), הרגשנו צורך לבדוק אותו על משתמשים אמיתיים – לבצע בדיקות שמישות – לפני שמושקעות שעות רבות בעיצוב ובפיתוח.

מכתב פתוח לחברת קארדקום (ושיעור בשמישות)

יצא לי כבר לכתוב כאן משוב והצעות לשיפור על שירותים שאני נעזר בהם, מתוך תקווה שישתפרו, לטובתי וכמובן גם לטובת משתמשים אחרים. זה עזר עם flex (וגם יצר דיון נחמד), אז למה לא לנסות את זה שוב?

קארדקום הוא השירות שאני נעזר בו לסליקת אשראי ב-UXI בשנתיים האחרונות. יש בו כמה דברים שפשוט לא מובנים לי. אתם מוזמנים לקרוא למה. אם אתם מקארדקום – אתם מוזמנים לקחת, ליישם וליהנות ממשתמשים מרוצים יותר. לפחות משתמש אחד מרוצה יותר מובטח לכם ב-100% :)

 

עדכון 18/8/2013: אני שמח לעדכן שרבים מהליקויים שציינתי כאן תוקנו. משמח לראות שבקארדקום הקשיבו לדברים וטיפלו בהם.

 

למשרד הפנים אין סניפים

או לפחות כך נדמה מהאתר של המשרד.

אני שואל אתכם: האם זה הגיוני שבשנת 2011 לא יהיה מקום ברור באתר של משרד הפנים שאפשר למצוא בו את רשימת הסניפים של המשרד ברחבי הארץ ואת שעות הפתיחה שלהם?

האם זה סביר שאי אפשר יהיה לשלוח פניה למנהל האתר דרך האתר עצמו?

שיפור טופס להזנת פרטי צ'ק: מה דעתכם?

במערכת החשבוניות שאני משתמש בה בעסק שלי, flex (ממליץ בחום!), נתקלתי בטופס שהפריע לי במיוחד. לא בגלל שהוא לא מעוצב יפה, או בגלל שהטקסטים בו לא בסדר. הוא פשוט הולך, לדעתי, נגד אחד מעקרונות השמישות החשובים יותר.

רציתי לחלוק אתכם את ההצעה שלי לשינוי, להסביר למה אני מציע אותה ולשמוע מה דעתכם.

אורנג': שירות ברמה שלא היכרתם?

אחרי מעל 8 שנים שאני לקוח באורנג', הייתם מצפים שהם יגלו שברק דנין זה אדון, לא? מצורף למטה אימייל שקיבלתי מאורנג' היום.

להתאמה אישית לנמען יש ערך רב, בוודאי כשפונים ללקוח. ברור לנו שמחשב שלח את זה, אבל בשביל לדבר אל הג'נדר הנכון לא צריך לעבוד קשה, לא כמו למבחן טיורינג אמיתי.

אתם בטוחים שאתם רוצים להמשיך?

כמה פעמים ישבתם מול הודעה שאומרת לכם – "[משהו] עומד לקרות. האם להמשיך?", עם כפתורי "המשך" ו"בטל"? כמה פעמים מתוכן קראתם את ההודעה שוב ושוב והתלבטתם על מה ללחוץ, וכמה פעמים פשוט לחצתם על "בטל" או "המשך" בלי לחשוב?
על הודעות אישור פעולה (confirmation messages), מתי להשתמש בהן ומתי ממש לא.

עברית קשה שפה: שיעור בלשון ובתכנון בטפסים באתר אורנג'

קשה לי עם טעויות בעברית. אני יודע, זה לפעמים מעצבן כשאני מתקן אחרים, אבל זה הרגל משפחתי כזה, אינסטינקט, שקשה לוותר עליו. להורי היה חשוב להנחיל לנו הרגלי שפה טובים, וטפו טפו, אני חושב שדי הצליח להם. כשאני רואה טעויות בעברית בממשק זה מציק לי, וכשזה משולב עם טעויות בסיסיות בממשק, עם ספק בסדר-גודל של אורנג', אני משקיע וכותב על זה כמה מילים.

לאומי מזהיר: הפעולה בוצעה בהצלחה. על חשיבותם של סטנדרטים

יש סטנדרטים מקובלים לאייקונים (צלמיות בעברית) שמצורפים להודעות למשתמש, גם לאייקון עצמו וגם לצבע שלו. כששוברים את הסטנדרטים האלה נוצר בלבול. דוגמה מבנק לאומי שמדגימה את זה מצויין, וכמה מילים על החשיבות של סטנדרטים בממשק ובחוויית המשתמש.

תבנית סלחנית Forgiving Format

כשמקלידים מידע בטופס, נדרשים לא פעם להכניס מספרים בתבנית מסויימת: מספר טלפון חייב קידומת, כרטיסי אשראי צריך לפעמים להפריד לקבוצות של 4 ולפעמים לא, תאריכים צריך להכניס עם קו נטוי אבל לפעמים עם נקודה וכן הלאה.

"תבנית סלחנית", באנגלית forgiving format, הוא עקרון עיצוב פשוט, שאומר: תנו למשתמשים להקליד מה שהם רוצים, ונסו להסתדר לבד עם מה שהם נתנו. תסלחו להם על טעויות קטנות, אם אפשר. מכאן השם – תבנית סלחנית.