פשוט. שימושי   על אנשים, מחשבים והמסכים שביניהם

אתם בטוחים שאתם רוצים להמשיך?

כמה פעמים ישבתם מול הודעה שאומרת לכם – "[משהו] עומד לקרות. האם להמשיך?", עם כפתורי "המשך" ו"בטל"? כמה פעמים מתוכן קראתם את ההודעה שוב ושוב והתלבטתם על מה ללחוץ, וכמה פעמים פשוט לחצתם על "בטל" או "המשך" בלי לחשוב?
על הודעות אישור פעולה (confirmation messages), מתי להשתמש בהן ומתי ממש לא.

הממשק הנעלם של גוגל, טורים וסופרמרקטים

הבוקר גיליתי תופעה חדשה (לי) בגוגל . הממשק של העמוד הראשי של גוגל, למעט תיבת החיפוש, מופיע רק אחרי שהעכבר זז על המסך. בדיקה קצרה העלתה שהחל מה-2 לדצמבר זה פיצ'ר רשמי בגוגל. מאחר ואני משתמש בתיבת החיפוש של הדפדפן ולא קורא מספיק RSS בזמני הפנוי המועט, פספסתי את זה. אז כדי שלא תפספסו גם אתם, הקלטתי לכם איך זה נראה.

כמה מחשבות שלי על whitespace – הריווח הזה שתופס את תשומת הלב שלנו, ועל ארגון מידע בדף.

אחי, איפה האוטו שלי? מחשבות על זכרון

כמה פעמים קרה לכם שחניתם בקניון ולא זכרתם איפה האוטו כשסיימתם את הקניות? הזכרון שלנו דוהה עם השנים; ככל שאנחנו מזדקנים הזכרון של רובנו נחלש. מי חשב שדווקא קניון גבעתיים יחלץ לעזרתנו?

כמה אסוציאציות על זכרון מהעולם שמסביב, וכמה מילים על עקרון הזכירוּת – memorability, מדד חשוב של שמישות (usability).

הגֶשטָאלט של הממשק

הגשטאלטיסטים היו שלושה פסיכולוגים גרמניים, Koffka, Köhler ו-Wertheimer שפעלו בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים. הם פיתחו מספר כללים שמתארים את האופן שבו המוח שלנו מפענח את הצורה והארגון של אובייקטים. הכללים שהם פיתחו נכונים גם היום, ואפשר לראות ולבחון אותם בכל ממשק משתמש ואתר אינטרנט. הבנה ושימוש נכון בכללי הגשטאלט מאפשר שליטה יותר טובה בארגון של הממשק, בעומס הקוגניטיבי שהוא יוצר אצל הצופה, ובמה שהוא משדר.