היה זה פאבלו פיקאסו שאמר (ככל הנראה): "אמן טוב מעתיק, אמן מעולה גונב". אנחנו לא אמנים, אמנם, רק אנשי UX – ובטח שלא פיקאסו – אבל חלק חיוני מהעבודה שלנו על פרויקט חדש עבור לקוחות הוא להכיר את עבודת המתחרים. להיות מעודכנים בטרנדים ומגמות, להכיר את התחרות והסביבה המקצועית שבה הם פועלים, ולהבין איפה נמצא השוק. בקיצור, אנחנו צריכים בנצ'מארק.

מחקר שוק אינטרנטי הוא חלק ראשוני וחיוני בתהליך המחקר בכל פעם שאנחנו ניגשים לפרויקט – בין אם זה אתר חדש, אפליקציה או אפיון מחדש של אזור או תהליך קיים. זאת הדרך שלנו להבין איפה אנחנו נמצאים, איפה התחרות נמצאת, ומה מאפיין את השוק הרלוונטי. 

כמעט בכל פרויקט גדול אנחנו מציגים ללקוחות את סיכום שלב המחקר, שכולל בתוכו גם סקציה מכובדת של סקירת שוק דיגיטלית. מלבד אנשי הדיגיטל והשיווק, לא לכל בעלי העניין בחברה יש את הזמן והיכולת לעקוב אחרי כל מה שקורה בתחום אונליין. זה הופך את הצגת המחקר הדיגיטלי שלנו לאירוע שפותח לכל הנוכחים את האופקים ומשרטט להם מחדש את גבולות המחשבה.

כדאי לגשת לשלב הזה מוקדם בתהליך המחקר, גם כי הוא לא תלוי בתיאום פגישות וראיונות, וגם כי תוך כדי למידת השוק עולות נקודות ושאלות שניתן להשתמש בהן בהמשך שלב המחקר.

את תהליך המחקר האינטרנטי שאני נוהג לעשות פירקתי לארבע קטגוריות. מוזמנים לקרוא עליהן כאן:

המתחרים הישירים

זה באמת החלק הקל והמובן מאליו. את הרשימה המלאה של המתחרים הישירים אנחנו מקבלים בדרך כלל מהלקוחות עצמם, שמכירים הכי טוב את השוק המיידי שלהם. כאן המטרה שלנו היא להכיר לעומק את אתרי המתחרים והאסטרטגיה הדיגיטלית שלהם כדי שנדע להעלות את השאלות הקשות בפני הלקוחות שלנו, ולוודא שאנחנו לא מפספסים כלום. 

על מה אנחנו מסתכלים אצל המתחרים הישירים?

  • על ארכיטקטורת המידע, ההיררכיה והדגשים שניתנים באתרי המתחרים על פריטי הניווט השונים.
  • על פיצ'רים ונגיעות מיוחדות, כאלה שתורמים לחוויית המשתמש או הופכים אותה לקצת שונה.
  • על התכולה המינימלית: מה אסור לנו בשום אופן שיחמוק מהתכולה שלנו, כי זה המינימום הסטנדרטי שהגולשים מצפים לו באתר דומה.

חברות ומוסדות מקבילים בעולם

כאן זה מתחיל להסתבך. כולנו מכירים את החברות המובילות בארה"ב ובבריטניה, בין אם זה בתחומי הביטוח, הקמעונאות או הבנקאות. אבל מה עם החברות הקטנות או החדשות יותר שם? הן אלה שהרבה פעמים דיגיטליות יותר, או מעיזות יותר, פשוט מפני שאין להן אפשרות אחרת מלבד להשקיע בדיגיטל. 

אבל זאת רק ההתחלה. ארה"ב היא נקודת הייחוס הראשונה שלנו, אבל יש כל כך הרבה מעבר. בריטניה היא גן עדן לרפרנסים בכל מה שקשור לאי-קומרס; באוסטרליה מצאנו הרבה אתרים מוקפדים בתחום הביטוח; וזה רק מהעולם דובר האנגלית. מדינות סקנדינביה הן מכרה זהב, כמו גם ספרד, ברזיל, פולין והולנד. באופן מפתיע (או שלא?), בגרמניה קשה יותר למצוא אתרים גדולים בסטנדרט גבוה.

כשעשינו עיצוב מחודש לאתר של אוניברסיטה גדולה, עברנו על עשרות אתרים של אוניברסיטאות וקולג'ים כדי לראות איך הם התמודדו עם ארכיטקטורת המידע המורכבת (תחומי לימוד ותחתיהם קמפוסים, מגוון רחב של קהלי יעד), איזה פריטי ניווט הם הוציאו החוצה, ואיך הם קראו להם. זה היה כלי עבודה מרכזי בתכנון הארכיטקטורה יחד עם אנשי האוניברסיטה.

טיפ: נקודת הפתיחה הטובה ביותר שאני מצאתי היא ערכים בויקיפדיה שמאגדים חברות לפי תחום בכל מדינה. אם למשל רוצים לעשות מחקר מקיף על עולם הבנקאות הדיגיטלית בעולם, מחפשים Banks in Poland, ומקבלים את רשימת כל הבנקים בפולין ע"פ ויקיפדיה. משם ממשיכים לאוסטרליה, ברזיל וברבדוס.

שווקים ותחומים משיקים

לא רק מהחברות שפועלות באותו תחום יש מה ללמוד. בהרבה מקרים אפשר למצוא הרבה תועלת גם אם מסתכלים אזורים קרובים או תחומים משיקים. אם אתם עושים אתר מסחר אלקטרוני לחברת הלבשה, אין סיבה לא להסתכל על האופן שבו סופרמרקטים דיגיטליים מוכרים את הסחורה שלהם. אם מדובר באתר תדמיתי/שיווקי לבית השקעות, כדאי להסתכל בפריזמה רחבה על כל עולם הפיננסים: בנקים, קרנות גידור ואפילו פירמות גדולות של רואי חשבון. דוגמאות שהן מחוץ לרדאר הצר של הלקוח תמיד תמיד מתקבלות על ידו בברכה והערכה.

טיפ: עובדים על אתר לתאגיד או חברה גדולה? כדאי תמיד לראות איך נראים האתרים של התאגידים הגדולים ביותר בעולם. רשימת Fortune 500 היא תחנת חובה. באזור החיפוש המתקדם ניתן לפלטר את הרשימה לפי סקטור.

תהליכים דומים

כשעוסקים בתהליכים או מודולים ספציפיים בפרויקט בכלל כדאי לפתוח את הראש, ולהסתכל רוחבית על האופן שבו מתייחסים אליהם בסקטורים שונים. כשאפיינתי לאחרונה תהליך לרכישת ביטוח רכב עבור אחת מחברות הביטוח הגדולות בארץ, השתמשתי במנעד רחב של רפרנסים. זה תהליך ארוך, עמוס בשאלות, ולכן הסתכלתי על האופן שבו מתמודדים עם תהליכים דומים, לאו דווקא מעולם הביטוח, כמו למשל תהליך הליסטינג של Airbnb.

דוגמה נוספת: כשמעצבים מחדש עגלת קניות או תהליך רכישה, לא כדאי להסתפק רק באמאזון (כמאמר הקלישאה – לא כל מה שנכון לאמאזון נכון לכם). אפשר להסתכל וללמוד מהאופן שבו Booking נותנת ללקוח חיזוקים מתמידים בכל שלב, או לראות מה חברות שמספקות פלטפורמת תשלומים מהמדף כמו Stripe מספקות ללקוחותיהן.

אז מה היה לנו כאן?

בואו נסכם. מחקר שוק עושים הכי מוקדם שאפשר בתהליך, כי זה לא תלוי בלו"ז של אף אחד ומלמד אותנו המון.  נבחן את המתחרים הישירים בארץ ובעולם, נסתכל על תהליכים דומים ועל שווקים משיקים וכל זה יאפשר לנו להבין את התמונה המלאה ולהכיר את השוק של המוצר והלקוח.

מהמחקר שוק רשימה בסיסית של דברים שחייבים להיות, רשימה של פיצ'רים שיאפשרו לנו לייצר בידול מהמתחרים או לייצר חוויה מיוחדת ללקוחות שלנו, נלמד על ארכיטקטורת המידע, ומבנה האתר או התהליך שאנחנו בונים. והכי חשוב: נצא עם רשימת שאלות ותובנות להמשך תהליך המחקר.

שייך לנושאים: , ,