פשוט. שימושי   על אנשים, מחשבים והמסכים שביניהם

כל הפוסטים מאת: צוות יוניק יו איי

המסע הקסום אל מעמקי הבינה המלאכותית

בינה מלאכותית – איום או הזדמנות מדהימה?

 

ה- AI (בינה מלאכותית) הופיעה, כנראה, לראשונה בסרטי מדע בידיוני שהצליחו לחזות את העתיד. הצורך לספק למשתמשים ממשקים נוחים לתפעול תוך יכולות חיזוי וניבוי הפעולה הבאה שלהם או, לחליפין, ניתוב חכם לפעולה הרצויה, הם אחד הבסיסים להצלחת מערכות ממוחשבות מורכבות. עם כניסתם של בוטים לממשקים המחליפים את הממשק האנושי החלטתי לבחון את החוויה האישית שלי מנקודת מבט אישית שלי כמשתמש, וגם כמי שעובד בתחום. לבדוק מקרוב את העתיד של התקשורת שלנו עם מכונות. המסקנות לפניכם. ספויילר – מדובר במערכת יחסים לכל דבר…

בדיקות גרילה: להבין מתווכים בשיטת הסביח

(7 דקות קריאה)

לפני בערך חודש, היינו בעיצומו של אפיון קונספט למוצר בתחום הנדל"ן. במסגרת המחקר המקדים, הלקוח שלנו העלה בעיה מהותית שראה בשטח. כשהגענו לשרטוט המסכים, החלטנו לפתור את הבעיה הזו בצורה לא שגרתית. למרות שחשבנו שהפתרון שלנו נכון (ביססנו אותו על המחקר המקדים), הרגשנו צורך לבדוק אותו על משתמשים אמיתיים – לבצע בדיקות שמישות – לפני שמושקעות שעות רבות בעיצוב ובפיתוח.

מחשבות על הרשאות

או – איך נותנים לכל משתמש בדיוק את מה שהוא צריך?
(7 דקות קריאה)

אחד האתגרים הגדולים והמעניינים באפיון מערכות מורכבות הוא ריבוי פרסונות – העובדה שלאותה מערכת יכולים להיות סוגים שונים של משתמשים, שלכל אחד מהם צרכים משלו, פריטי מידע המעניינים אותו ופעולות שהוא יכול לבצע.
אז איך מאפשרים לכל משתמש גישה לאזורים שמעניינים אותו, בלי התנגשות עם צרכים של משתמשים אחרים? התשובה המהירה – מערכת הרשאות. התשובה המורכבת יותר – בכתבה.

הקרב על האסטרטגיה – חומר למחשבה

18 דקות קריאה + קיצורי דרך

כפי שהבטחתי בהרצאה שלי בכנס UXI Live 2017, יצרתי את הפוסט הבא כהמשך ישיר להרצאה והרחבה על נושאים אליהם לא הספקתי להגיע. הוא מכיל אסופה של חומרי רקע והסברים נוספים עבור כל מי שרוצה להבין טוב יותר את נושא אסטרטגיית המוצר, ובעיקר עבור אנשי UX שרוצים ליצור שינוי בארגון בו הם עובדים, או בקרב הלקוחות שלהם. הפוסט כתוב כמאמר וכולל את זווית הראייה והפרשנות שלי לנושא אסטרטגיית המוצר הדיגיטלי.

פרויקט מנהלים באהבה

(4.5 דקות קריאה)

בכל 4 שניות נולד פרויקט ביוניק יו איי. טוב, אולי קצת הגזמתי, אבל בכל רגע נתון יש לנו לפחות 10 פרויקטים מורכבים שצריך להכיל ולהאכיל, לאהוב, לוודא שהתקדמו מספיק או בקיצור –לנהל. אי אפשר לעשות את זה "על הדרך". זה מצריך זמן, ניסיון וסבלנות משני הצדדים וגם הרבה בקרה פנימית ותחקור חיצוני.

זה לא כל כך נעים לראות מאפיין בודד

סיפור מרגש על איך הצלחתי (או לפחות ניסיתי) להתמודד כמאפיינת יחידה בצוות
(6 דקות קריאה)

אז הצטרפת לסטארטאפ, או חברה קטנה – כן עכשיו זה באופנה שלכל חברה יש מאפיין-מעצב משלה. וסליחה על החיבור ה"אסור", אבל מאפיין בחברה קטנה זה לא תפקיד כל כך ברור. אתה צריך להיות גם מעצב בילד-אין, לכתוב תוכן ומסרים שיווקיים, לנהל עמודי פייסבוק, לייצג בכנסים, לכתוב פיצ'ים לתחרויות, להכין מצגות, לענות בזמנך הפנוי לשירות לקוחות, ואם צריך גם ללכת לקניות. "יוניקורן" לכל הפחות. אז מתי מאפיינים פה בכלל?

אתם מעצבים למשתמשים או לבני אדם?

(9 דקות קריאה כולל שני סרטונים לא רעים)

עשיתי את זה

היה קשה ובאמת שכמעט ונשברתי, אבל היום אני יכולה להגיד שקיבלתי חלק יקר מהחיים שלי בחזרה.
הורדתי את האפשרות לראות שני סימני ווי כחול מהוואטסאפ.
אני כבר לא אדע אם קראו את ההודעות שלי, חברים שלי כבר לא יצפו לראות צבע כחול במסך ההתכתבות ביננו, והעולם ימשיך כסידרו. נכון, היתה תקופת הסתגלות לא פשוטה, אבל כמו בכל מערכת יחסים, וואטסאפ ואני למדנו לאפשר זה לזו את הספייס שאנחנו צריכים – והיום הקשר שלנו הרבה יותר בריא.

את השורה הזו אתם בטח קוראים. את השורה הבאה בטח לא

אם הגעתם עד לשורה הזו, השורה השנייה בכתבה אחרי הכותרת, אז אני חייב להגיד לכם תודה! תודה שקראתם גם את המילים הקטנות יותר, הלא מודגשות, אלה שלא צעקו לכם "תקראו אותי, אני מילה גדולה וכתומה שכתובה על תמונה גדולה וצהובה". בתור מי שכותב הרבה, היה לי קשה לקבל את העובדה שאנשים לא ממש יקראו את כל המילים שאני כותב. אבל בתור מאפיין UX מיד שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם המצב הזה ומתאימים לו פתרונות? התשובה טמונה בשטח שבין אפיון לעיצוב, וקוראים לה "היררכיה ויזואלית".

האולימפיאדה היא אירוע מלא השראה. למעצבים

מודה, מעולם לא הייתי פריקית של אוליפיאדה או ספורט בכלל, אבל כמה מאתרי התוכן שהופיעו ברשת לכבוד אוליפיאדת ריו 2016 הצליחו לרתק אפילו אותי. בכתבה תוכלו למצוא כמה מהאתרים שהוקמו במיוחד עבור האולימפיאדה, ובהם יש כמה רעיונות ששווה לזכור גם עכשיו כשהאולימפיאדה נגמרה.