במערכת החשבוניות שאני משתמש בה בעסק שלי, flex (ממליץ בחום!), נתקלתי בטופס שהפריע לי במיוחד. לא בגלל שהוא לא מעוצב יפה, או בגלל שהטקסטים בו לא בסדר. הוא פשוט הולך, לדעתי, נגד אחד מעקרונות השמישות החשובים יותר.
רציתי לחלוק אתכם את ההצעה שלי לשינוי, להסביר למה אני מציע אותה ולשמוע מה דעתכם.
הטופס: הזנת צ'ק
הטופס המדובר משמש להזנת צ'קים למערכת החשבוניות כדי להוציא קבלה. הטופס נראה כך:
הוא משמש אך ורק להזנת מידע, כלומר לא משתמשים בו לצפיה בפרטי צ'ק (הוא מוצג במקום אחר).
להזכירכם, צ'ק נראה כך:
הבעיה
אני משתמש במערכת הזו כבר שנה בערך. בכל פעם שאני מזין צ'ק אני מוצא את עצמי שוב ושוב מתעכב עם הזנת הפרטים למערכת. אם נתבונן לרגע על משימת ההקלדה, הסיבה תעלה מיד.
כשאנחנו מעבירים תוכן ממבנה נתונים אחד בעולם האמיתי (צ'ק) למבנה נתונים אחר בעולם הדיגיטלי (טופס), אחד מעקרונות השמישות החשובים שכדאי לזכור הוא – התאמה בין המערכת לעולם האמיתי (העקרון השני שנילסן מציג). העקרון הזה מדבר, בין השאר, על שימוש בסדר לוגי וטבעי (עבור המשתמש).
גם נורמן דיבר על האספקט הזה של העקרון של נילסן בספר שלו. הוא קרא לזה "מיפויים טבעיים" (natural mapping). הוא מדבר בספר על מפסקי תאורה שמסודרים על הקיר בצורה שלא תואמת את הסדר של התאורה שהם שולטים עליה. המפסק הימני שולט על הנורה השמאלית ולהיפך – מאוד מבלבל, גם למי שמתשמש במפסקים כל יום. אנחנו מצפים באופן די טבעי שהמפסק הימני יפעיל את האור הימני.
בואו נתבונן על סדר השדות בטופס, לפי סדר המילוי (ימין לשמאל, למעלה למטה):
- סכום במספר
- תאריך
- מס' שיק
- שם בנק
- סניף
- מס' חשבון
אם נסתכל על המסלול שהעין צריכה לעשות על הצ'ק כדי למלא את הטופס, נקבל את התמונה הבאה:
המסלול שנדרש מהעין כדי לקרוא את הצ'ק כדי להזין את הטופס הוא די כאוטי ובזבזני – מבחינת הזמן שנדרש מהמשתמש לבצע אותו. מסלול פשוט וישיר יהיה הרבה יותר קל להזנה.
תארו לעצמכם שבהזנת פרטי אשראי, למשל, היו דורשים מכם להזין את ארבע הספרות הראשונות, אחר-כך את ארבע הספרות האחרונות ואז את אלה שבאמצע. זה היה מוזר, לא? זה בדיוק מה שקורה כאן. הרצף של 3 השדות הצמודים בצ'ק, מס' חשבון, סניף ומס' שיק, נשבר על פני שתי שורות (מיפוי לא טבעי!) וגם מופיע משמאל לימין במקום מימין לשמאל.
הצעה לשינוי
אם היינו רוצים ליצור רצף שיותר קל לסרוק, היינו יכולים לסדר את השדות בטופס ככה:
- סכום במספר
- תאריך
- מס' חשבון
- סניף
- מס' שיק
- שם בנק
מסלול סריקת הצ'ק היה נראה אז ככה:
אם נניח שאנחנו צריכים להשתמש בעיצוב הנוכחי ורק לשנות את הסדר של השדות, אני חושב שאנחנו יכולים להתפשר על המיקום של שם הבנק בסדר השדות. כך נוכל לקבל ברצף אחד את מספר החשבון, מספר הסניף ומספר השיק (כפי שהם בצ'ק):
חדי העין שביניכם בוודאי שמו לב שגם שיניתי את היישור של התוויות – הן צמודות לשמאל עכשיו במקום לימין. בפוסט שלי על עיצוב טפסים סיפרתי לכם שיישור שמאלי יכול לצמצם את זמן ההקלדה בכ-50% (!!!), וזו בדיוק הסיבה ששיניתי את היישור.
השינוי בסך הכל די פשוט, אבל הזמן שהוא חוסך למשתמשים, להערכתי, הוא רב. המשתמש נדרש לרצף הגיוני יותר של שדות, ולכן הזמן שהוא נדרש לבזבז על קפיצה בין הטופס על המסך לצ'ק שעל השולחן ובחזרה (כדי למצוא את השדה הבא) הוא קטן יותר. אני מעריך שאחרי כמה פעמים שמשתמש יעבוד עם המבנה החדש של הטופס, הוא יפסיק להסתכל על שמות השדות במסך, כי הם יהיו תואמים לשמות השדות בטופס.
אפשר היה כמובן לשפר עוד, להוסיף צילום של צ'ק ולסמן עליו, בכל שדה שעוברים, את האיזור בצ'ק שצריך להסתכל עליו. זה יכול היה להיות קצת בעייתי בגלל העיצוב השונה של כל צ'ק (אפילו בתוך אותו בנק!) אבל לפחות לשלושת המספרים שבתחתית הצ'ק, שחוזרים על עצמם במדויק בכל הצ'קים בארץ, היה אפשר להשתמש בצילום צ'ק.
תגובת בעל האתר
שלומי, מי שעומד מאחורי האתר, נותן שירות מצוין ואני מאוד נהנה לעבוד מולו. במקרה הזה לא הגענו להסכמה, ורציתי להציג כאן את תגובתו להצעה שלי:
היי ברק,
הקדשתי לנושא מחשבה עמוקה והגעתי למסקנה שאין זה נכון לשנות את סדר השדות.
1. לוגית: השדות החשובים ביותר הם סכום, תאריך ומספר שיק. אני רוצה שהם יהיו למעלה.
היתר פרטים הכרחיים אך לא מהות השיק.2. זרימה: זרימת העין היא נגד כיוון השעון סכום >> תאריך >> מס' שיק >> מספר בנק >> סניף >> חשבון.
הקונפליקטים שלך נובעים מ:
1. היפוכי rtl/ltr (כל החלק התחתון של שיק הוא ltr לעומת חלק תחתון של טופס ההזנה שהוא rtl);
2. מהתייחסות ללוגו כשם הבנק במקום למספר הבנק בחלק התחתון של השיק (במקרה שלך: 10 הוא מספר הבנק).
תודה שוב על ההתייחסות, וערב טוב.
לגבי 1, אני חושב שברגע שהסדר של השדות על המסך הפוך מהסדר על הצ'ק (או בכלל לא דומה לא), המשתמשים מתבלבלים ומבזבזים זמן על מציאת הסדר הנכון.
לגבי 2, אני מעולם לא שמתי לב שמספר הבנק מופיע בתחתית הצ'ק. ברוב הצ'קים שאני מקבל, בניגוד לזה שכאן למעלה, אין תווית כזאת מתחת למספר הבנק (ברוב הצ'קים שאני מקבל רשום רק "מספר סניף", למרות שמספר הבנק מופיע).הנה דוגמאות מבנק אוצר החייל, צ'ק אחר מלאומי, וצ'ק מדיסקונט:
להערכתי בדיקה קצרצרה (20 דקות) עם 4-5 משתמשים אמיתיים וכמה צ'קים אמיתיים היתה חושפת את הבעיות האלה תוך זמן קצר.
מה דעתכם?
מהידע והנסיון שלכם, או סתם מההערכה שלכם מהתבוננות בטופס ובצ'קים, האם נכון לשנות את הטופס, או שעדיף להשאיר אותו כפי שהוא?
אשמח לשמוע מה דעתכם.
מסכימה איתך לגמרי.
לכן, כשהוצאתי פנקסי קבלות יצרתי לעצמי קבלה שצריך למלא בדיוק לפי המסלול ההגיוני שציירת.
הדילוג בין כל הפרטים שעל הצ'ק ממש מעצבן, וכדי לחסוך את העצבים ולמלא את הקבלה במהירות וביעילות, פשוט שיניתי את סדר השדות שבה, כדי שיתאימו לצ'ק.
לא השתמשתי בתוכנה שלהם.
אבל גם אני נתקל במקרים דומים. ולדעתי אתה צודק.
א. אתה צודק
ב. אתה צודק
ג. כנ"ל
המערכות במקום העבודה שלי סובלים מאותה בעיה ולא פעם חשבתי על זה כך שעם הסדר הנכון היו חוסכים מאיתנו דבר שהוא נראה קטן לבוני המערכת אך הוא הרבה בשבילנו
אני מאוד מסכים עם מיפוי טבעי ומיישם אותו בכל הזדמנות, ולכן אתה צודק ביישום עקרון שמן הראוי לישמו תמיד.
עם זאת, הסתייגות קלה – במקרה הזה, ברק – מנסיוני בקבלת צ'קים, כשאני מחזיק צ'ק ביד ברור לי לגמרי לאיזה בנק הוא שייך מהצבעוניות והלוגו שהוא הדבר הראשון שהעין הולכת אליו כשמחזיקים צ'ק ביד. אם היינו מציירים מפת חום של צ'ק, הלוגו והסכום היו האזורים החמים ביותר.
לגבי תגובתו של שלומי, סעיף 1 לא הגיוני במיוחד מאחר והטופס כולו מנדטורי. אי אפשר לדבר על "…השדות החשובים ביותר…" אם כל השדות מנדטוריים.
אני מסיק שהשדות כולם מנדטוריים כי אין לכך כל התייחסות בטופס, מה ש:
1. חסר לי.
2. תמהני שלא הערת לגביו…
ועכשיו תגובה של איש מקצוע, לא של מגיה.
אני חושב שאתה צודק. אני חולק על שלומי בכך ש "השדות החשובים ביותר … אני רוצה שהם יהיו למעלה." הם יכולים להיות אחד מתחת לשני אם הם מודגשים.
דבר נוסף: נראה ששלומי מניח שמי שמתעסק בחשבוניות יודע את מספרי הבנקים (ךלאומי זה 10 למשל). זה גם מופיע בתחתית הצ'ק. לפי זה, מעבר העין לא יבצע קפיצה גדולה שבשרטוט שלך מבוטאת כמספר 4 שבו אתה מחפש את שם/לוגו הבנק. זה נכון למי שמכניס כל היום נתוני צ'קים, או לפחות עושה את זה באופן כמעט יומייומי עם כמות צ'קים נכבדת. אנשים אלו יודעים לקרוא ולהכניס את הנתונים לפי השורה למטה. הבעיה היא שלא כתוב לך 'מספר הבנק' אלא 'שם הבנק', מה שגורם לך לעשות פעולת תרגום (שם בנק = מספר) או פעולת חיפוש עם העין (איזה בנק זה היה? אה, לאומי. נגלול בשדה עד לאומי… הנה). שתי האופציות משמען זמן.
השאלה אם flex תוכננה לעסקים קטנים יחסית, בהם אין מי שמתעסק עם הצ'קים באופן יומיומי, או שהכמות של הצ'קים לא מאפשרת למידה על ידי חזרה.
א. אני חושב שהפוסט מאד יפה ומעלה בעיקר איך תכנון לקוי נובע הרבה פעמים מכך שהמתכנן בונה איזה היררכיה מדומיינת בראש שלו וכופה אותה על משתמש הקצה. אני יודע שלי יצא להיות בצד השני ולראות איך משהו שלי נראה קריטי (ולכן צריך להופיע ראשון) הוא חסר ערך מבחינת חוויית המשתמש. חבל שמי שעומד מאחורי האתר לא השכיל לקח זה.
ב. אני אישית הייתי מתכנן את השדות טיפה אחרת, (גם כן מעגלי אבל מתחיל דווקא בשם). לאור זאת אני חושב שיש פה טווח טעות די גדול, והדרך הבאמת נכונה היא (אם יש מאגר משתמשים מספיק גדול) להעלות את שתי הגרסאות ולמדוד באיזו מהן זמן המילוי הוא קצר יותר.
ברק,
אני סבור שאם היית ממשיך את הפתרון שלך ונותן לו ביטוי ויזואלי יותר נכון – כמו למשל להכניס את ה"שדות החשובים" לרקע שונה במעט שמנתק אותם משאר השדות – בעל הבית היה משתגע – ו-מסכים יותר עם התובנות אליהן הגעת.
הצעה קריאטיבית – להציג תמונה אמיתית של צ'ק ולהניח את השדות במקום המתאים :)
אסף.
שלום לכולם,
הבעיה מתחילה מנקודה מובהקת אחת:
ברק מקבל את שם הבנק מהלוגו למעלה (תחנה מספר 4 בתמונת השיק השני) ולא משדה מספר הבנק בחלק התחתון (תחנה 4 האמיתית, בין 3 ל 5). שם השדה כפי שנקבע בפלקס תומך באי ההבנה מכיוון ששמו "שם בנק" ולא "בנק" (בגלילת הקומבו ניתן לבחור על פי מספר הבנק).
בכל מקרה, הטופס תוקן בפורמט הבא:
סכום ותאריך – שורה ראשונה
כל שאתר השדות, בדיוק כפי שמופיע בתחתית השיק – שורה שנייה.
שלחתי לברק צילום מסך לבדיקה :-)
תודה על תשומת הלב והתגובות של כולם.
שלומי
דגנית, רעיון מעולה!
חיים – תודה.
מני, זה בדיוק הרעיון. אם יש לך דוגמאות שאתה יכול להעביר הלאה, אתה מוזמן לשלוח לי ואולי אפרסם אותם.
גיא, אני לא בטוח שיש לנו ויכוח בעניין הלוגו, זה רק מחזק את העובדה שאפשר לשים אותו בכל מקום שהוא (בתנאי שהוא לא שובר את הרצף של 3 השדות מתחתית הצ'ק). לגבי שדות חובה, אם כל השדות הם חובה עדיף לא לציין את זה כי זה סתם מעמיס על הטופס. אפשר היה להגיד שחסר ציון של "לא חובה" על שדה ההערות, אבל גם זה לא הכרחי, זה די ברור שהערות הן לא שדה חובה.
יובל, אני מסכים שהכי טוב זה למדוד, לא תמיד יש את הזמן להתעסק עם זה. בדיוק בגלל זה הערכות יוריסטיות קיימות (זה מה שעשיתי כאן למעלה – Heuristic Evaluation, הערכת שמישות על-פי כללים מנחים).
אסף, צודק, בגלל זה גם אני הצעתי את זה בפוסט :-) הבעיה עם זה היא שרק שלושת השדות בתחתית הצ'ק (4 אם אתה סופר את קוד הבנק) הם במקומות קבועים, הלוגו הסכום והתאריך זזים קצת מצ'ק לצ'ק, גם העיצוב משתנה (צבעים, כתובת וכו'), לכן צילום של צ'ק שלם יכול להיות מבלבל. עושים בזה שימוש בחלק משירותי התשלום ברשת וזה מאוד עוזר, אבל שם כל החשבונות נראים אותו הדבר.
שלומי, תודה על התגובה. אני חושב שכמוני רבים לא יודעים שקוד הבנק מוחבא בתחתית הצ'ק, ליד מספר הסניף. כמו שיכולת לראות בדוגמאות האחרות, בצ'קים רבים אין ציון של שדה קוד הבנק, ולכן הפתרון שאתה מציע הוא טוב מבחינה תאורטית, אבל באופן מעשי אם תשאל 5 משתמשים אקראיים באתר אני משוכנע שיהיה לפחות אחד מביניהם (אם לא יותר) שיגיד לך שהוא שם לב לזה עכשיו בפעם הראשונה. גם למי שיודע שקוד הבנק שם, המספרים הרבים למטה הם מאוד מבלבלים, ולאתר מה הוא קוד הבנק מביניהם כשזה לא מצוין על גבי הצ'ק יכול להיות מאתגר.
כמו שגיא ציין, אנחנו קולטים את הלוגו של הבנק די מהר בתחילת התהליך (הלוגו מאוד מושך את העין ומזוהה עם הבנק בלי מאמץ – אלא אם אנחנו לא מכירים את הבנק), ולא מהקוד בתחתית הצ'ק. לכן את השדה של "בנק" הייתי שם כפי שציינתי כאן למעלה, ולא במיקום שאתה הצעת.
כשאנחנו מזהים את הלוגו אנחנו חושבים "בנק לאומי" ולא "10" שהוא הקוד שלו, אלא אם אנחנו בנקאים או מתכנתים שחרשו את טבלת הבנקים הלוך ושוב. לכן הייתי מציג את הבנקים ברשימה ממוינת לפי תדירות (פועלים, לאומי ודיסקונט בראש הרשימה? לך יש את נתוני השימוש) או לפי א-ב כששם הבנק בתחילת השדה. לא הייתי שם את קוד הבנק בהתחלה.
ישי, זו נקודה חשובה. ההתייחסות לממשק שמשתמשים בו באופן חד-פעמי או פעמיים-שלוש בחודש לזמן קצר שונה מהותית מממשק שעובדים איתו יום יום במשך כמה שעות בכל פעם. דווקא התרגום של "שם בנק" ל"מספר בנק" הוא קל למי שעובד על המערכת הרבה, לא כמו שאמרת, כי משתמשים קבועים כאלה זוכרים את סדר השדות בעל-פה ובכלל לא קוראים את התוויות. מה שכן יהיה בעייתי עבורם, אם הם לא גילו עדיין את קוד הבנק שמוחבא בתוך תחתית הצ'ק, זה המעבר בטופס ממספר הצ'ק לשם הבנק בשורה למטה ומשם שמאלה למספר סניף, כשבצ'ק זה הפוך ובשורה אחת. אבל על זה כבר כתבתי בפוסט….
זה מה שקורה כשנשברים ולא קוראים עד הסוף :) my bad…
ראשית: איזה כיף שיש צד שני שמקשיב, נכנס לך לבלוג וטורח לענות עניינית. זו חווית לקוח אמיתית. אשריך ברק שזכית בתמיכה מתעניינת ואשריך שלומי שזכית במשוב משתמשים מהמומחים ;)
ובהמשך לזה:
שלומי – ציינת את מה שאמרתי. בעינייך נקודה 4 ה'אמיתית' היא כפי שאני ציינתי. בעיני ברק נקודה 4 היא למעלה. בפראפראזה על beauty is in the eye of the beholder, העין היא אצל המשתמש.
אסף – להציג תמונה אמיתית של צ'ק לאו דווקא יעזור. הצ'ק כולל כל מיני שדות שאין בהם צורך בהזנה של הצ'ק למערכת. העימוד בו, החתימה שאין בה צורך והסכום במיליםמאלצים את העין ליצור קבוצות חדשות (ע"ע חוקי הגשטאלט. איפה אפשר לקרוא על זה? :>) לשים את התמונה של העולם האמיתי יכול להיות לפעמים גורם מפריע (ע"ע תחנת המשטרה און ליין, שלדעתי יכולה להיחשב כאלימות משטרתית).
ברק – אותם אלו שמכניסים טפסים באופן 'מקצועי' שולטים במערכות באופן עיוור. לא פעם קשה לגמול אותם מההרגלים שהמערכת אילצה אותם לסגל לעצמם. הסתכלתי פעם על סוכני נסיעות: רבים מהם עובדים עדיין על מערכות שקיימות עוד לפני שהוגדרו חוקי התעופה בפיזיקה. יש שם מקרים של לעבור ממערכת אחת לשניה מבלי יכולת להתיק מידע חיוני. הם מצליחים לזכור מידע שדומה בהרכב האלפא נומרי שלו לקוד משתמש של תוכנה. אתה שואל את עצמך איך הם לא טועים, איך הם לא לוחצים במקרה 4 פעמים על טאב כדי לדלג על שדה, או למה השדה קיים אם הם בכלל לא מכניסים בו שום דבר אף פעם. כשאתה מפסיק לשאול את עצמך ושואל אותם, הם אומרים שהם לא חשבו על זה אף פעם, והם לא מוכנים שתשנה להם את זה.
אני אומר את זה רק כדי לאמר שלדעתי הלא מלומדת הם אוטומטית מסתכלים על השורה למטה ועושים את התרגום בצורה אוטומטית כבר אחרי יום עבודה.
מצחיק שהשורה למטה פותחה במיחוד לOCR. כלומר בעיקרון אם היית סורק את הצ'ק, אפשר היה בקלות למלא את כל השדות ללא טעות. זה גם ישר היה שומר קובץ לתיוק. אבל זה ניהול מוצר, שזה בלוג אחר לגמרי
כמה דברים:
1. אני תמיד מסתכל על מספר הבנק למטה ואף פעם לא על הלוגו למעלה. אני לא איש כספים מתורגל או משהו כזה, פשוט אחרי כמה מילויים של מעטפות חיש-בנק אני כבר אוטומטית מחפש את המספר למטה. אז הנה משתמש אחד שכזה…
2. יישרת את השדות לשמאל – אבל כאן לדעתי נכון יותר שיהיו מיושרים לימין. שדות מיושרים לשמאל מקטינים את זמן מילוי הטופס אם המשתמש עובר עליהם אחד-אחד בלי להרים את העיניים מהטופס. במקרה הזה הוא חייב כל הזמן להזיז את העיניים מהטופס לצ'ק האמיתי, ואז מה שחשוב דוקא הוא חיפוש מהיר של שדה (כדי למצור "איפה היינו") – ולכך יישור לימין מועיל יותר.
3. שלומי – כל הכבוד! התרשמתי לטובה מהעניין שלך בחוויית המשתמש ומהרצון שלך לשנות. מי ייתן וכל המוצרים היו מתוכננים עם כזו התעניינות במשתמשים… :)
אסף, בפעם הבאה אכתוב קצר יותר :-)
יואב, תודה על התגובה.
1. לא טענתי לרגע שאין אנשים שרואים את מספר הבנק למטה. עכשיו אני אחד מהם. אני רק טענתי שאי אפשר לצפות שכולם יראו את זה אם זה לא כתוב על הצ'ק (וזה לא), הייתי אפילו מהמר שרוב האנשים לא רואים את זה. אפשר כמובן לבדוק את זה.
2. קודם כל הטופס די קטן, אז האפקט של "למצוא איפה היינו" לא מאוד רלוונטי. שנית, נדמה לי שכדי "למצוא איפה היינו" המשתמש יסרוק את השדות דווקא ולא את התוויות (למצוא את הראשון שריק), אבל גם את זה צריך לבדוק, זו רק תחושת בטן שלי. גם אם אני טועה וזה משפיע, יש פה שני שיקולים מתחרים, ההאטה שבהרחקת התווית מהשדה (הוכח במעבדה!) מול ההאטה המשוערת במציאת התווית (צריך עוד להוכיח), וצריך… כן, כן – לבדוק מי מהם יותר משמעותי.
כל הבדיקות האלה לא צריכות להרתיע אף אחד, מדובר רק בהתקנה של תוכנת מעקב שבעזרתה ניתן יהיה להשוות 2-3 גרסאות של הטופס לאורך כמה שבועות. המדדים הרלוונטיים הם זמן מילוי הטופס ומספר הטעויות שבדרך, דברים שקל למדוד.
3. אני מסכים. שלומי, תודה שוב על ההקשבה וההתייחסות העניינית.
תודה לכולם על המחמאות :-)
בשבילי זו זכות לשבת על "שולחן המנתחים" בפורום של אנשי מקצוע בתחום השימושיות.
פלקס נוצרה עם דגש על קלות ופשטות, במיוחד בתחום המפחיד של הנהלת חשבונות.
לעניין:
העליתי גרסה מתוקנת של הטופס לאתר על פי מה שכתבתי בתגובה הקודמת שלי.
נותרה עדיין מחלוקת ביני לבין ברק לגבי נושא הבנק:
ברק טוען – שדה הבנק חייב להילקח מהלוגו למעלה.
אני טוען – מרגע שהחלה ההקלדה המסודרת של הפרטים בחלק התחתון, גם הבנק צריך להילקח משם – בסדר הטבעי של השדות.
ולברק אני אומר:
אתה צריך לשנות את ההרגלים שלך בעת הקלדת נתוני שיק, במיוחד כאשר בקומבו מצויינים מספרי הבנקים ;-)
ושאלה לדיון:
האם מומחי UI תפקידם בין השאר "לחנך" את המשתמשים לשימושיות נכונה, גם אם הדבר נוגד את הרגליהם?
היי שלומי,
לגבי ההערה שלך, שאני צריך לשנות את ההרגלים שלי, כבר כתבתי בתגובה – אני אסתדר עם זה גם בסדר שאתה הצגת.
השאלה היא מה יקרה עם המשתמשים האחרים שלך. רבים מהם לא יודעים שהמספר השמאלי ביותר מעל הכותרת "מספר סניף" בצ'ק הוא מספר הבנק (כמו שהראיתי – זה גם לא רשום על רבים מהצ'קים). עכשיו יש לך שתי אפשרויות:
1. להשאיר את זה במקום שהצעת. מי שיודע שזה שם ישתמש בזה, מי שלא יתעכב קצת.
2. להעביר את זה כפי שאני הצעתי – ואז זה מתאים לכולם.
אני ממלא חיש-בנק של בנק לאומי שנים, גם שם זה מסודר כפי שהצעת, וגם שם זה מאוד בלבל אותי. הכלל שאני למדתי מנסיון הוא שאם משתמש אחד מתלונן יש רבים אחרים כמוהו שלא טורחים להגיד כלום. לכן אתה יכול להיות בטוח שיש לאתר משתמשים רבים שלא יודעים שקוד הבנק שם, בדיוק כמוני. יש כמובן גם משתמשים שיודעים שזה שם, אני טוען שהם לא נפגעים מלשים את קוד הבנק בנפרד, כי הם מזהים את הבנק מהלוגו לפני שהם קוראים את קוד הבנק למטה.
שימושיות נכונה משמעה (לפעמים – זה מה שניסיתי כאן) לפענח את הציפיות והידע של המשתמשים ולהתאים את המערכת אליהם, ולא "לחנך" לשימושיות נכונה כפי שאמרת. המשמעות של usability היא שלאנשים יהיה קל להשתמש במערכת ללא עזרה והכוונה, שזה יהיה עבורם מובן מאליו. שיוכלו למלא את המשימות בצורה יעילה, אפקטיבית ומהנה עד כמה שאפשר.
אם כך, אני מחזיר את השאלה ששאלת לדיון בחזרה אליך. האם תפקידם של בעלי אתרים הוא בין השאר "לחנך" משתמשים למילוי טפסים "נכון", גם אם הדבר נוגד את הרגליהם? ואם זהו תפקידם, האם הם לא צריכים לעזור להם בכך?
למשל, אפשר היה להציג בתוך הטופס צילום תקריב של תחתית צ'ק, וכשהמשתמש מגיע לשדה "קוד בנק" לסמן בעיגול צבעוני על הצילום את קוד הבנק. זה היה עובד, המשתמשים היו לומדים, אין שאלה. האם זה נחוץ? אני לא חושב. הרבה יותר קל לפענח את שם הבנק מהלוגו מאשר מהברקוד בתחתית הצ'ק.
ברק,
יש לך פה הנחה שכל המשתמשים יהיו מרוצים עם תהיה התיחסות ללוגו הבנק כי כולם רואים אותו. אני לא רואה אותו, מצידי זהו איזור מת של הצ'ק. יש לי banner blindness כלפיו. אז לא כולם יהיו מרוצים.
מה שחסר פה לדעתי הוא סקר משתמשים – מעבר לתחושות שלי ושלך לגבי מה מוכר ונכון למשתמשים האמיתיים, יש צורך בבירור אמיתי לגבי פילוח של אוכלוסית המשתמשים. ואז צריך לבדוק לא רק קבוצה בעלת אוריינטציה גרפית (כמו האוכלוסיה שנמצאת בבלוג הזה) שבטח רגישה יותר לאלמנטים גרפיים כמו לוגו, אלא גם קבוצות אחרות וסוגים שונים של אנשים.
בכל מקרה נראה שצילום של צ'ק לדוגמא עם סימון השדות הדרושים בעיגול או משהו כזה יכול לפתור הרבה בעיות.
כמובן, ואמרתי את זה שוב ושוב בתגובות ובכתבה: הבדיקה היא האמצעי הנכון. בהעדר בדיקה, מסיבות תקציביות או אחרות, עדיף להסתמך על נסיון של איש מקצוע. השאלה היא לתשובה של איזה איש מקצוע אתה מאמין :-)
אני לא מסכים עם הקביעה שלך, שאוריינטציה גראפית היא זו שמאפשרת לאנשים לשים לב ללוגו (אתה אומר שאין לך אוריינטציה גראפית?) – בדיוק בגלל זה לוגואים קיימים. הם הם סמל מזוהה ומוכר, כמו דגל, מדים וסמלים אחרים, לא כאן המקום להרחיב. מחקרי מעקב עיניים הראו שבאתרים (במיוחד באתרי מכירות) הם הדבר הראשון שאנשים מסתכלים עליו. אני לא יודע איך זה עם צ'קים, ושוב – אם אפשר עדיף לבדוק ולאמת את כל הספקולציות הללו.
שלום לכולם,
מכיוון שאני לקוח חדש של פלקס (בעקבות המלצה של ברק… שלומי לתשומת ליבך. מגיע לו בונוס… :-)
וגם מכיוון ששלומי, בעלי האתר, משתתף פעיל בדיון, אני שמח לנצל את הבמה ולהעיר על שני תרחישי שימוש שבעייתיים לי ולהציע הצעות לשיפור.
ישנם שני דברים שמפריעים לי בעיקר:
1. הזנת נתוני לקוח בחשבוניות וקבלות:
מכיוון שפרטי לקוח בחשבוניות (ובוודאי בקבלות) חוזרים על עצמם (חשבונות חוזרת ללקוח קיים, קבלה על חשבונית קיימת), חשוב לתת אפשרות ייבוא נתונים מלאים במקום להכריח הקלדה חוזרת.
2. הזנת פרטי חשבון שלי בהעברות בנקאיות:
באותו חלון שברק העיר לגביו, יש גם אפשרות לכתוב פרטים של העברה בנקאית. מכיוון שפרטי החשבון שלי לא משתנים מידי יום ואפילו לא מידי חודש, ובוודאי לא באותו יום לכל הקבלות שאני מכין, הייתי שמח לאפשרות לייבאם במקום להקליד שוב ושוב. אם הסיבה היא אבטחת מידע, אז עדיף שזה יהיה שדה אחד להקלדה חופשית במקום מספר שדות מובנים.
שלומי, יש לי פינה חמה בלב לאילת, שהתגוררתי בה שנתיים בעברי הרחוק, ולכן אם זה עוזר, אשמח!
היי ניצן,
1. ניתן לייבא נתונים מסמכים, ראה לחצן מצד שמאל למעלה ביצירת מסמך חדש.
2. פרטי הבנק הם מן הסתם פרטי הבנק של הלקוח שלך… ולא שלך. בכל מקרה, רק שדה הסכום והתאריך הם שדות חובה.
תודה על ההערות ניצן, ויום טוב :-)
רק כדי לחתום את הדיון הזה, השתמשתי כבר כמה פעמים בממשק החדש, ואיזה הבדל!
אחרי שני צ'קים כבר הזנתי את פרטי הצקים בלי להסתכל על המסך, ולבדוק שלא טעיתי לקח זמן קצר מאוד.
שלומי, תודה! :-)
אני לא יודע אם זה אפשרי ואם המידע על העבר נשמר, אבל היה יכול להיות מאוד מעניין להשוות את הזמן שלוקח להקליד צ'קים במערכת, לפני ואחרי השינוי.
ורק כדי לתקן את טעותי – בדקתי ומצאתי שאפשר לייבא נתוני לקוח ובפרטי העברה אני עכשיו מקליד רק את הסכום.
אז הכל בסדר :-)
אם הולכים על מיפוי טבעי – אז עד הסוף, הטופס חייב להיראות כמו צ'ק אמיתי. לגבי בעיית השונות בין צ'קים מבנקים שונים: אפשרק לפתור בפשטות ע"י הצגת טאבים של לוגואים של בנקים בחלק העליון של הטופס. סימון על הלוגו מציג את הטופס המתאים לצ'ק האמיתי.
צורה זו יוצרת אפשרות למשתמש לזהות בקלות (עפ"י צבע ולוגו) – את הצ'ק הנכון ומאפשרת לו להעתיק את הנתונים בקלות ובדרך שמתאימה לו.
רעיון נחמד, דוד, אבל הוא לא לוקח בחשבון שבכל בנק יש עיצובים שונים לגמרי לצ'ק, לפעמים ברמה שהלוגו בצד אחר לגמרי. לעומת זאת, השדות למטה תמיד באותו הסדר, הסכום תמיד בצד ימין, והתאריך מתחתיו או קצת הצידה. הייתי הולך כאן עם KIS (עם S אחד :-))
ברק ושלומי,
כמי שאינו משתמש בפלקס, הייתי שמח מאוד אם הייתם מציגים איך נראה המסך אחרי השינוי שכולם מסכימים שהוא כל כך מוצלח.
וכמה הערות בדיעבד –
(1) ההצעה המקורית של ברק היתה לשנות את הסדר כך שהמשתמש יקליד קודם את מספר החשבון, אחר כך את מספר הסניף ואחר כך את מספר השיק.
לדעתי זה לא נכון, מכיון שמספרים כתובים משמאל לימין ומאד לא נח לקרוא שורת מספרים מימין לשמאל.
אין לי אפשרות לצייר כאן חיצים, אבל תדמיין חץ שעוקב אחרי תנועת העין החל מהצד השמאלי של המספר הימני, ימינה עד לסוף השורה, אחר כך קפיצה לשמאל המספר הבא, ושוב ימינה, ושוב שמאלה, קפיצה, ימינה… אני מתעייף רק מלחשוב על זה!
אני משוכנע שהדרך הנכונה היא לקלוט את שורת המספרים משמאל לימין. וכמו שציינו כאן, מספר הבנק הוא חלק מהפרטים.
מה שכן, לדעתי כדאי היה שגם בתוכנה הסדר של תיבות הטקסט וסדר מעבר הטאב ביניהן יהיה גם כן משמאל לימין (כמו שכשמקלידים תוקף של כרטיס אשראי אנחנו מצפים שהחודש יופיע משמאל לשנה, אבל בלחיצה על טאב אנחנו מצפים להיכנס קודם לחודש ואחר כך לשנה).
(2) לא ברור אם התוכנה מאפשרת להקליד גם מספר בנק וגם שם של בנק. לדעתי זה הכרחי לאפשר את שתי האפשרויות. משתמש שמקליד לפי המספרים בשיק מצפה שיוכל להקליד מספר שיק-טאב-מספר בנק-טאב-מספר סניף וכו'. מצד שני משתמש שרוצה להקליד את השם של הבנק לא אמור לחפש אותו בתוך רשימה. די בלחיצה על "ל" וטאב כדי שהתוכנה תדע שמדובר בבנק לאומי. בקיצור, לדעתי קומבו בוקס שכולל גם את מספרי הבנקים וגם את שמותיהם הוא הפתרון האופטימלי.
(3) בעיה נוספת שלא דיברתם עליה ומוכרת לי ממקומות אחרים, היא בזיהוי מספר הסניף. מספר סניף בנק בישראל הוא בן 3 ספרות, אבל כל הבנקים מדפיסים בשיקים 5 ספרות, ש-2 מהן הן ספרות ביקורת (ניתן לראות זאת בצילומי השיקים שלעיל). כדי לסבך את הענין עוד יותר, אצל חלק מהבנקים ספרות הביקורת הן בהתחלה, אצל חלק הן בסוף, ואצל חלק אחת מימין ואחת משמאל (באמת, תבדקו אותי!). אני מניח שכשמזינים מספר שגוי של ספרות קופצת הודעת שגיאה. אבל אם רוצים להיות מאד נחמדים כלפי הלקוח, אפשר לאפשר להזין או 3 ספרות או 5 ספרות, ובמקרה שהוזנו 5 להוריד אוטומטית את השתיים המיותרות בהתאם למספר הבנק.
(4) הגעתי כאן כבר לבדיקות אימות – אני לא יודע אם זה קשור ממש לתחום של הבלוג, אבל בעיניי כמעצב ממשקי משתמש זה מאוד קשור. בממשקים שאני פיתחתי, תמיד ישנה בדיקה שמספר הסניף קיים (בבנק שהוזן) ואחרי כן גם בדיקת ספרת ביקורת של מספר החשבון (ביחס לבנק ולסניף שהוזנו). ולכן מבחינתי בכל טופס של הזנת פרטי בנק מספר הבנק חייב להיות קודם לסניף ומספר הסניף קודם למספר חשבון.
מה לגבי שיקים אמריקאים?
מה אגיד ומה אומר אני מלא התפעלות מהדיון הכל כך רציני בעניין שהוא כל כך טריוויאלי בעבורי. אני רושם בין 3-12 שיקים בשנה בעשור האחרון אז אולי זה לא דומה למי שממלאים שיקים כל יום. לשאלתי: מרוב גלגולי עיניים סביבי מיקום השדות בדיון הזה שמתי לב לראשונה בחיי (ואני לא ילד) לשורת מספרים בצד שמאל של השיק מתחת לסימון ש"ח. זה נראה כמו שורת תאריך שאין לי מושג מה משמעותה.
מישהו?
אשמח לקבל תשובה ישירות למייל שלי