סקס מוֹכר. זאת קלישאה פרסומית שחוקה, אבל עדיין היא מופיעה שוב ושוב על המסכים ובעיתונים שלנו, כמו הפרסומת של AM:PM שמופיעה למטה (המקור כאן). זה קורה, כמובן, בגלל שאזכור ויזואלי או מילולי של מין מושך את תשומת הלב שלנו, באופן די מיידי.
כשמעצבים ממשק משתמש, נדרשים לא פעם למשוך את תשומת הלב לאיזור חשוב: טופס להשארת פרטים, אזהרות ושגיאות, מסרים שיווקיים ועוד. הנטייה הטבעית של מי שלא בא מתחום העיצוב היא להדגיש (bold), להוסיף קו תחתון (underline), להוסיף צבעים חזקים ועוד. אלה כלים שעשויים לעבוד אם משתמשים בהם נכון, אבל יש גם לא מעט דרכים אחרות למשיכת תשומת לב. אנסה להציג כאן גם אתה אלה וגם את אלה. כרגיל – אתם מוזמנים לתרום עוד הצעות משלכם.
למי שתוהה, לא, הסקס הזה לא עוסק בפוסט. להיפך.
עדכון 5/11/2009: החלק השני כאן.
ריווח
הרווח שבין אלמנטים גראפיים (white space) מושך את העין לאלמנטים הגראפיים עצמם. זה קורה, בין השאר, בגלל שהעין נמצאת בחיפוש תמידי אחרי משהו להתבונן בו – לפחות כשאנחנו לא שיכורים או ישנים…
תנסו, למשל, להתבונן בעמוד הבית של הניו יורק טיימס. ברור שהשם של העיתון בולט בגלל שהוא משמעותית גדול יותר, והוא כתוב בגופן (פונט) אחר. אבל שימו לב לשטח הנקי שמסביבו. קחו את הרווח הזה מהכותרת, והיא תהיה הרבה פחות בולטת. היעדר הרווחים בכל מקום אחר בדף מדגיש את אפקט הריווח של שם העיתון עוד יותר, נוצר כאן ניגוד. עוד על הנושא – בהמשך.
עוד על whitespace
חצים
חצים מושכים את תשומת הלב שלנו באופן אוטומאטי, ולעין יש גם נטייה טבעית לעקוב אחרי הכיוון שלהם. זה קורה לנו כל הזמן, גם מחוץ למסך המחשב. את התמונה משמאל צילמתי בכפר ורנאצה באיטליה, באמצע טיפוס במדרגות תלולות. החץ משך את תשומת הלב שלי תוך כדי התנשפות מאומצת, וגרם לי לעצור. טוב, אולי גם ההתנשפות עזרה לזה. כך או כך, החץ היה הדבר הראשון שראיתי.
בפרסומת שמופיעה למעלה בניו יורק טיימס (פינה ימנית עליונה), יש שימוש בחץ אדום וגדול – הוא תופס חצי משטח ההודעה!
הנה דוגמא של ממשק שעושה שימוש בחץ – תודה לרן לירון:
מסגרות
סיבה מיידית יותר היא שהמסגרת יוצרת הפרדה בין התוכן לסביבה שלו, בעזרת ניגוד של צבע וצורה; גם אחד מהם מספיק. לדוגמא, תראו איך המסגרת האדומה בצילום משמאל מדגישה את השלט, או איך הריבוע מסביב למילה "פוסטים" בראש הדף הזה מבדלת אותו משאר הלוח ומדגישה אותו.
עוד סיבה למשיכה למסגרות היא שמערכת הראיה שלנו שואפת לאתר אובייקטים וקבוצות (על-פי הגשטאלטיסטים). מסגרות יוצרות תחושה של אובייקט אחד – התוכן שבתוך המסגרת ביחד עם המסגרת עצמה.
עוד על מסגרות (מעולם הדפוס, אבל רלוונטי)
ניגוד – Contrast
שימוש יעיל בכל הכלים שהזכרתי כאן, וגם באלה שבפוסט הבא, מתבסס על הניגוד בין האובייקט שאותו רוצים להדגיש לסביבה שלו. כשאין ניגוד כזה, הכלי הופך להיות לא אפקטיבי.
למשל, אם תשימו מסגרת מסביב לכל קוביית טקסט בדף שלכם, המסגרות יאבדו מכוח ההדגשה שלהן, כי המסגרות יתחרו אחת בשניה. לעומת זאת, אם רק אחת מקוביות הטקסט תהיה במסגרת, היא תבלוט מאוד מול האחרות.
עוד על ניגוד (הראשון ברשימה)

ניגוד – contrast. הניגוד בצד השמאלי חזק בהרבה מזה שבצד ימין.
בפוסטים הבאים
זה הכל לחלק הזה של הסדרה. בחלקים הבאים אזכיר את הכלים הבאים:
- צבע
- משקל גופן ("bold")
- גודל
- קו תחתון
- פָּנים
- תמונות ואיורים
- אנימציה
- סאונד
ֹ
יפה, אם כי לטעמי מתומצת יותר מהרגיל
הערה בונה,
אני לא יודע אם זה באמת נכון, אבל יש לי תחושה שממשק הדירוג שלך קצת הפוך,באופן אינסטקטיבי התכוונתי ללחוץ דווקא על הכוכב השמאלי כדי לסמן דירוג גבוה, כמובן שהחיווי המיידי מנע מבעדי לעשות זאת, אבל היתה תחושה קטנה של בלבול.
היי עמרי,
תודה.
התמצות מכוון, יש סביב הנושא עוד לא מעט דוגמאות ויזואליות ומלל (בחלקים הבאים של הפוסט), ולא רציתי לכתוב סידרה ארוכה ומייגעת.
לגבי הדירוג, אתה מוזמן לראות את הדיון בנושא באחד הפוסטים הקודמים –
http://www.uniqui.co.il/__newsite/?p=1707
אני מניח שהבלבול נובע משימוש שלך במערכות דירוג לועזיות, כי על פניו סדר הכוכבים הוא הגיוני בעברית.
התגובה הזו נכתבת לפני שאני פונה לראות את הדיון, רק לפני כן אני חייב לציין שכמו שמספרים ממשיכים להכתב משמאל לימין גם כשמשלבים אותם במשפטים בעברית, כך אני לפחות מצפה לראות ממשקי דירוג, אבל שוב – זה אני.
הכוונה שלי לא היתה להגיד שהציפיה שלך לא נכונה או תקפה, ואני משוכנע שיש אחרים ששותפים לה.
כל מי שמיישם מערכת בעברית מתלבט בסוגיות מהסוג הזה, האם ללכת עם מה שנראה נכון בעברית או עם הסטנדרט באנגלית. על כל כף של המאזניים יש משתמשים שרגילים להשתמש במערכת בצורה מסויימת, אלה בעברית ואלה באנגלית, וצריך לשקול עם מי מהם ללכת. בכל החלטה יש מי שיוצא נפסד, וצריך להבין מי המשתמשים ומה ההרגלים שלהם לפני שמחליטים החלטה. יכול להיות שעם הקהל שקורא את הבלוג שלי היה דווקא נכון לעשות את זה כמו באנגלית…
הי ברק.
נדמה לי ש"ניגוד" מכסה חלק משמעותי מהאמצעים השונים למשיכת תשומת לב שהזכרת –
ניסיונות הבלטה באמצעות צבעוניות, הדגשה, גודל, יישור ושימוש בקו תחתון, מבוססים על יצירת בידול באמצעות ניגוד
בין האלמנט המודגש לשאר האלמנטים במסך.
ובנוגע לסקס –
"סקסי" הפך למילה נרדפת לעיצוב צעיר, חדשני ומלהיב, גם כשאין בעיצוב אלמנטים מיניים.
לא פעם יש שימוש באלמנטים "גבריים" ו"נשיים" בעיצוב בכדי לייצר מוצר אטרקטיבי, דבר שבולט, לדוגמה בעיצוב מכוניות. נראה לי מעניין לבדוק בהזדמנות שימוש ברמיזות סקסיסטיות בממשקים "רציניים" – נתקלת במשהו כזה?
כמובן לרמיזות מיניות של ממש יש כוח לא מבוטל למשוך תשומת לב, עובדה שעולם הפרסום מנצל היטב.
הדוגמה הטובה ביותר לכך בעיני היא הפרסומת המקורית של "תפוזינה".
מדהים איך הצליחו למצב מיץ תפוזים, אחד הדברים הפחות סקסיים בעולם המזון – כסקסי
באופן לא מפתיע, גברים ונשים מגיבים באופן שונה – אבל אולי פחות שונה משנוטים לחשוב – לדימויים מיניים. ע"ע: http://usability.typepad.com/confusability/2007/03/eyetracking_and.html
ומנגד, טענה שונה:
http://www.lifeinthefastlane.ca/study-finds-men-not-so-naughty-women-not-so-noble/weird-science
אגב – "הסקס הזה לא עוסק בפוסט" ? (-B
אתה צודק, רן, כך גם כתבתי בפוסט (או לפחות נדמה לי שזה מה שעשיתי :-) ) – ניגוד הוא הבסיס לכל הבלטה. תנועה מול חוסר תנועה, גדול מול קטן, צבעוני מול אפרורי…
תודה על הקישורים, אני הכרתי רק את הראשון. באותם ניסויים גם בדקו תמונות של כלבים. מסתבר שגם על האיזורים הפרטיים שלהם (כן, של כלבים) גברים מסתכלים באופן מובהק, ונשים בכלל לא מתעניינות. מביך משהו.
מצטרפת לעמרי בנושא כוכבי הדירוג.
היי ברק. כתבתי פוסט, הראשון שלי בדרך לשים נעליים על הרגליים היחפות של הסנדלר, שאולי יתן דוגמא יפה למעקב עין אחרי ציור. הפוסט הוא על ציור של ברויחל, שמוליך את העין על פני הציור landscape and the fall of Icarus בעזרת שימוש בניגוד, עצמה ורְוָיָה של צבעים. אשמח לשמוע תגובות.
ישי כהן
פוסט מצוין. מחכה לבאות.
תודה, רומי. הן יבואו בקרוב :-)
, הנה הלינק לפוסט שלי על הולכת העין בציור של ברויחל, שלדעתי נוגע באותן נקודות שהעלית.
http://dutchonion.wordpress.com/
ותודה לשי שהעיר לי
אשמח להערות
ישי, הגבתי לך מוקדם יותר בפוסט, אבל התגובה שלי טרם אושרה…
אני ממליץ מאוד לקרוא את הפוסט של ישי, דוגמא מעמיקה יותר ומעניינת לעקרונות שמוצגים בפוסטים בסדרה הזו.
חן חן ברק :)
מצפה לבאות!