יש סטנדרטים מקובלים לאייקונים (צלמיות בעברית) שמצורפים להודעות למשתמש, גם לאייקון עצמו וגם לצבע שלו. כששוברים את הסטנדרטים האלה נוצר בלבול. דוגמה מבנק לאומי שמדגימה את זה מצויין, וכמה מילים על החשיבות של סטנדרטים בממשק ובחוויית המשתמש.

זהירות, הצלחת!

נכנסתי לחשבון הבנק שלי כדי לעדכן את הסיסמה, ולאחר השינוי קיבלתי את ההודעה הזו:

כשאנחנו מקבלים הודעה מהסוג הזה, שיש לה גם אייקון, אנחנו מעבדים אותה בשלושה שלבים:

• 

  תמרור א-40

  אנחנו רואים את הדבר הגדול והבולט ביותר – האייקון. זה שכאן מסמל בעולם התוכנה "אזהרה" (warning) ובעולם התמרורים – "מקום מסוכן".

• אנחנו רואים את הטקסט שליד האייקון.
• אנחנו קוראים את הטקסט ליד. לא תמיד זה קורה, לפעמים סתם סוגרים את חלון ההודעה ומתעלמים מהטקסט.

כשקיבלתי את ההודעה הזו הדבר הראשון שקרה זה שניסיתי לחשוב מה עשיתי לא נכון בבחירת הסיסמה. כבר כתבתי על הטקסט הלא ברור שמסביר איך לבחור סיסמה בלאומי. מיד שיערתי שטעיתי. לפני שסגרתי את החלון, הצצתי על הטקסט, ואז גיליתי שהסיסמה דווקא בסדר. למה זה קרה?

אייקונים מוסכמים להודעות

בהנחיות שמיקרוסופט נותנת ליישומים ב-Windows מופיעים האייקונים הבאים:

ההנחיות ברורות:

• X – הממשק מראה שגיאה או בעיה שהתרחשו.
• ! – הממשק מראה מצב שעשוי להיות בעייתי בעתיד.
• i – הממשק מראה מידע שימושי.
• ? – הממשק מראה נקודת כניסה למערכת העזרה

במקינטוש יש גם אייקונים סטנדרטיים שמשמשים באופן דומה, למשל אלה:

במקינטוש נוהגים גם להצמיד אליהם בפינה את האייקון של היישום שהעלה את ההודעה.

ברשת נהוג להשתמש בצבע הירוק ובסימן ה-V כדי לציין הצלחה. כך למשל בטוויטר:

במקרה של לאומי למעלה, היה נכון להשתמש באייקון כזה, ובצבע הירוק, כדי להבהיר למשתמש באופן מיידי שהכל בסדר. הנה משהו פשוט שאני בישלתי, שמראה איך זה היה עשוי להיראות:

חשיבות השימוש בסטנדרטים

סטנדרטים עובדים כי הם סטנדרטיים. טוב, זאת הגדרה מעגלית קצת, אני יודע. הכוונה שלי היא שבגלל שברוב המקומות משתמשים באותם סימנים מוסכמים, למשל סימן קריאה שמסמן אזהרה ("עשוי להיות בעייתי בעתיד"), אנחנו מבינים את המשמעות שלהם באופן מיידי כשאנחנו מתבוננים בהם. שימוש שגוי בסימנים מוסכמים, סטנדרטיים, גורם לשני דברים לא מוצלחים במיוחד:

• בלבול רגעי. המשתמש נאלץ להתאמץ, למשל לקרוא את הטקסט שצמוד לאייקון.
• החלשה של תפיסת משמעות הסטנדרט. בפעם הבאה שהמשתמש ייתקל בסימן המוסכם, הוא לא יסמוך על המשמעות המיידית שלו, וישקיע יותר זמן בקריאת הטקסט. גם אם זה ביישום אחר.

סטדנרטים קיימים לא רק באייקונים של הודעות שגיאה. הם קיימים בהרבה מקומות בממשק. למשל, מוסכם בהודעת אימייל שיש "Reply" כדי להשיב לכותב, ו-"Reply to All" בשביל להשיב לכל הנמענים.

ב-Google Groups ניתן להגדיר רשימת תפוצה באימייל כך שב-Reply רגיל על הודעה שנשלחה לרשימה יקבלו את התשובה כל חברי הקבוצה. זה שימושי, כמובן, כדי ליצור דיאלוג בין החברים, אבל זה יוצר בדיוק את שני הדברים שהזכרתי כאן למעלה:

• בפעם הראשונה שזה קורה לחבר מהקבוצה הוא מופתע במקרה הטוב, או כועס במקרה הרע, אם ההודעה שנועדה לאדם ספציפי נשלחה לכל הקבוצה. זה עשוי להיות ממש לא נעים…
• התקלה הראשונה מערערת אצלו את האמון ש-Reply ישלח את ההודעה רק לכותב. בכל פעם שהוא יעשה Reply מכאן והלאה, לפחות לתקופה מסויימת, הוא יבדוק טוב טוב למי נשלחת התגובה.

זה קרה גם לכם?

אתם מוזמנים להפנות אותי ואת שאר הקוראים למקומות שבהם נשברו סטנדרטים, ואיך היתה החווייה שלכם באותו המקרה.