המפגש האחרון של UPA ישראל היה דל במשתתפים, ואני ממש לא מבין למה. קודם כל, הנושא היה מרתק: מעקב עיניים ומעקב עכבר ככלי-עזר למחקרי שמישות. אמנם, היה להרצאה את הפוטנציאל להיות שיווקית, מאחר והמרצה ד"ר טל שוורץ הוא אחד מהיזמים של ClickTale. זו חברה שמוכרת מוצר להקלטה של תנועות העכבר של המבקרים באתרי Web. הכוונה לכל המבקרים, וכל התנועות – מכאן גם האסוציאציה ל-1984 והאח הגדול (כריכת הספר בצד ימין). כן, מסתבר שזה אפילו חוקי :-) למעט מקרים מסויימים.
ההרצאה לא היתה ממש שיווקית. במשך רוב ההרצאה טל דיבר בכלל על מעקב עיניים, וענה לשפע השאלות שהגיעו מהקהל. החלק של ClickTale בהרצאה היה מינורי, יחסית, וההתלהבות של טל בחלק הזה נראתה אותנטית – בכל זאת, החברה והמוצר הם הבייבי שלו. הרצאה שיווקית או לא, הכלים שהמוצר של ClickTale נותן נראים כמו אוצר בלום לבדיקות שמישות, על כך בהמשך.
הדבר העיקרי שצרם בהרצאה היה שכמעט כל הדוגמאות והסימוכין שטל נתן היו של הגורו נילסן. עם כל ההערכה שיש לכולנו אליו, יש עוד הרבה קולות בנושא ברשת ובעולם, והיה ראוי להביא אותם. את חלקם הביא הקהל.
מעקב עיניים Eye Tracking
המטרה של מחקרי מעקב עיניים היא… (הפתעה!) לגלות לאן אנחנו מסתכלים. ההקשר שבו הוא הוזכר בהרצאה היה, כמובן, בדיקות שמישות, אבל הם משמשים כיום גם למטרות אחרות, בדיקה של צפיה בפרסומות, למשל. אבל לא משם התחילו מחקרים מהסוג הזה.
קצת היסטוריה

מעקב עיניים קלאסי: להיות עם ולהרגיש עם
ההיסטוריה של מעקב עיניים התחילה בסוף המאה ה-19 עם תצפיות ישירות על העיניים. אחת התגליות הראשונות היתה שאנחנו לא קוראים ברצף, אלא נעצרים על מילים בודדות (fixations) ומתקדמים בדילוגים ביניהן. מעקב עיניים שיחק תפקיד במחקרי שמישות כבר משנות ה-50 של המאה שעברה אצל חוקרים כמו פיטס Fitts, שהזכרתי כאן בעבר בהקשר של החוק שנקרא על שמו. המכשירים הראשונים היו די מגושמים והשתמשו בטכניקות שונות ומשונות, היו כאלה שנראו כאילו לקחו אותם היישר ממחסני האינקוויזיציה. חלקם כללו קיבוע של הראש בתוך סד, למשל. אפשר לקרוא עוד על ההיסטוריה בוויקיפדיה ובמאמר המעניין הזה.
טל הזכיר בהרצאה את המחקרים החשובים של Poynter Institute, שבדקו כמה פעמים החל מ-1991 קריאת עיתון בעזרת מעקב עיניים. המחקר האחרון שלהם, EyeTrack07 בדק גם אתרי אינטרנט, וכלל 582 (!!!) משתתפים. התוצאות מאוד מעניינות, אבל הממצאים העיקריים של המחקר מתייחסים בעיקר לדפוס, פחות ל-Web. בכל אופן, זה מעניין לקרוא. ממצאים שיותר קשורים לקריאה ברשת מסוכמים כאן, ביחס למחקר קודם שלהם מ-2004.
מסך שגם מקליט

מסך של Tobii: להיות עם ולהרגיש בלי
אחת מהאלטרנטיבות המודרניות למצלמות מהסוג שכאן שלמעלה, היא מסך מעקב העיניים של Tobii – התמונה משמאל. הוא נראה כמו מסך רגיל, אבל הוא ממש לא כזה. המסך משתמש בטכנולוגיה ייחודית שפותחה על-ידי החברה, המאירה את המשתמש באור אינפרה-אדום, בשילוב עם כמה מצלמות. כל אלה מובנים בתוך המסך ופועלים בתיאום איתו ועם תוכנת ההקלטה.
היתרון הגדול של Tobii: המשתמשים לא צריכים להרכיב שום מכשיר על עצמם. זה יתרון משמעותי מאוד, כל שינוי בסביבה של הנבדק עשוי להשפיע על האופן שבו הוא מתבונן. עצם העובדה שהוא נמצא מחוץ לסביבה הטבעית והמוכרת לו יוצרת הבדל, ועם Tobii אפשר להיות קרובים מאוד לסביבה הרגילה של המשתמש.
החסרונות: לא עובד עם משקפיים, אי אפשר לסובב את הראש הצידה, לחבוש כובע ועוד כהנה וכהנה הגבלות.
תוצרי מעקב עיניים
הנה כמה מהתוצרים שמוצרי מעקב עיניים יודעים להפיק.
Gaze Replay – מבטים בהילוך חוזר
סרט וידאו שמראה הקלטה של משתמש בודד, עם תנועות העיניים שלו. אלמנטים גרפיים שמתארים את המקומות שעליהם הסתכל המשתמש מוצגים כמו שקף על-גבי המסך שבו הוא צפה. עיגולים מציינים את הנקודות שעליהן הקתבעו עיני המשתמש. ככל שהמשתמש מתבונן יותר זמן, העיגולים הולכים וגדלים.
קווים שמחברים בין הנקודות מראים את המסלול שהמבט עשה בין נקודת מבט אחת לשניה. טל המליץ לצפות בכאלה ב-1/3 מהמהירות האמיתית, כדי להצליח להבין במה המשתמש צופה באמת.הנה דוגמא: (אם אתם לא רואים וידאו, צפו בפוסט בתוך האתר)
Gaze Plot – תרשים מבטים
מציג את אותו המידע של Gaze Replay אבל בצורה סטטית, כלומר לא כווידאו. רוב ה-Gaze Plots מכילים את אותם קווים עיגולים מה-Gaze Replay, עם קוטר משתנה בהתאם לזמן המבט, כשעל כל עיגול מספר המציין את סדר הצפייה בו. המשוכללים יותר, כמו אחד שטל הראה בהרצאה, גם מציגים בצבע אחר את נקודות הכניסה והיציאה מהדף, צובעים בצורה אחרת מבט של קריאה ומבט של סריקה, ומציינים אלמנטים שמשכו את העין בראייה ההיקפית.
Bee Swarm – נחיל דבורים
מראה את אותו הדבר כמו Gaze Replay, פחות או יותר, לכמה משתמשים בו זמנית, כשכל אחד מקבל צבע אחר. השם ממש הולם לתוצאה הויזואלית שמתקבלת. הנה דוגמא של מעקב עיניים על פרסומת לגוגל כרום:
Heat Maps – מפות חום
מפות חום מראות איזורי עניין בדף באמצעות מפת צבעים שמולבשת על הדף. הצבעים על סקלה שבין סגול (קר: בקושי עורר עניין) לאדום (חם: עורר עניין רב). טל הציג שני סוגים של מפות חום:
- מפות שמבוססות זמן-צפייה – ככל שצפו באיזור יותר זמן, כך הוא "חם יותר", כלומר יותר קרוב לאדום. החסרון בשיטה זו, לפי ההסבר של טל, הוא שמשתמש אחד שצופה זמן רב באותה נקודה יכול "לשרוף" אותה, כלומר לגרום לה להופיע אדומה מאוד. לכן, כך הסביר, שיטה זו מתאימה יותר להצגה של מעקב עיניים מאשר למעקב-עכבר כפי ש-ClickTale עושה, משום שבזמן קריאה רוב משתמשי העכבר משאירים את העכבר במקום אחד.
- מפות שמבוססות על מספר אנשים – ככל שצפו באיזור יותר אנשים, כך הוא חם יותר. טל הסביר שהשיטה הזו מתאימה יותר להצגה של מעקבי עכבר, כי כאן משתמש אחד לא יכול "לשרוף" אף נקודה.
הרבה פעמים מוצג על מפה החום גם ה-fold – קו אופקי שבו נגמר שטח המסך ומתחילה הגלילה, ומוצג גם קו סוף הסריקה – המקום שעד אליו סרקו את הדף. בדוגמא שלמטה שניהם אינם מוצגים.
תיקוף סטטיסטי
אחת מהסיבות שמחקרי מעקב עיניים עולים כל-כך הרבה, היא שנדרשים משתתפים רבים, 30 או יותר, כדי להגיע לתוצאה עם בטחון סטטיסטי גבוה. לשם ההשוואה, בבדיקה איכותנית (Qualitative Testing), למשל, נילסן טוען שנדרשים רק 5 משתמשים. במיון כרטיסיות (Card Sorting) הוא טוען שנדרשים רק 15. שתי השיטות הללו לא נסמכות על סטטיסטיקה כמו מעקב עיניים.

לא בקיבוץ, אבל דומה
קיבוץ – לא זה עם המתנדבות
טל הציג מחקר על תוצאות חיפוש בגוגל (SERP), ואת ההשפעה של קיבוץ המשתתפים לקבוצות בגדלים משתנים על מפות החום של המחקר. התוצאות של 60 המשתתפים במחקר חולקו באופן אקראי ל-6 קבוצות של 10, אחר-כך ל-3 קבוצות של 20, בהמשך ל-2 קבוצות של 30 ולבסוף לקבוצה אחת של 60. לכל אוסף קבוצות כאלה חושב אוסף של מפות חום.
היה מעניין לראות איך לכל קבוצה אקראית כזאת יוצרת מפת חום שונה, שמצביעה על הרגלי גלישה שונים, והמפה המשותפת של כל המשתתפים הציגה מפה שכללה את איזורי החום שהיו משותפים לכל הקבוצות. ההדגמה המחישה עד כמה חשוב לקחת כמות גדולה של משתתפים כדי לזהות מגמות התבוננות בדף.
זהירות, הטיות לפניך
במחקרי שמישות שמתבצעים במעבדה ללא מעקב עיניים, המשתתפים נדרשים לא פעם להסביר מה הם עושים בכל שלב ולמה, על-מנת שהחוקר יוכל להבין יותר טוב את המוטיבציה שלהם. לעומת זאת, במעבדה שבה מבצעים מעקב עיניים, כך טל הסביר, נמנעים מלבקש מהמשתתפים לדבר בזמן הניסוי. הסיבה פשוטה – כדי להימנע מהטיות: כשאנחנו מדברים, תבניות המבט שלנו משתנות לגמרי, ולא ניתן להסיק מהתבניות הללו לאן היו מופנים המבטים שלנו אלמלא היינו מדברים. עצם השימוש במעבדה, ולא בסביבה הטבעית למשתמש, גורמת להטייה בכל מבחן משתמשים, וכמובן שגם בכזה שמערב מעקב עיניים.
10 שניות ודי
במצגת של טל הוצג, בין השאר, מחקר מעקב עיניים שבוצע על ה-New York Magazine, שהראה ש-Heatmap שמציג את 10 השניות הראשונות של סריקת דף מספיק בשביל לחזות את תבנית הסריקה המלאה של הדף, אם משתמשים בקבוצה גדולה מספיק.
לא כלי בלעדי
האופן שבו מוסקות מסקנות מהתוצרים של מחקרי מעקב עיניים – הפרשנות של החוקר – היא לא אובייקטיבית, והיא מושפעת מהנסיון וההטיות של החוקר. טענה טיפוסית נגד מבדקי מעקב עיניים היא שהעובדה שהרבה אנשים בהו בנקודה מסויימת, לא אומר בהכרח שהם הבינו אותה, פעלו על-פי מה שמוצג בה ונהנו מחוויית שימוש מוצלחת. טל התייחס לביקורת הזו והסביר שמעקב עיניים (וגם עכבר, כמובן) הוא כלי משלים לשיטות בדיקה מוכרות אחרות, כמו ראיונות, שאלונים ובדיקות מעבדה. הוא מספק מידע רב-ערך על הרגלי הצפייה של המבקרים באתר, אבל לא מומלץ להשתמש בו ככלי בלעדי. אפשר לקרוא עוד על הנושא בבלוג הרשמי של גוגל.
מעקב עכבר – ClickTale
הרעיון של ClickTale פשוט: להקליט את פעולות המשתמשים באתר אינטרנט, תוך כדי הגלישה הרגילה שלהם. יש עוד כאלה, כמו למשל Morae של Techsmith.
היתרון של ClickTale הוא שבניגוד ל-Morae וכלים שדומים לו, אין צורך להתקין תוכנה אצל המשתמש. ההקלטה לגמרי שקופה למשתמש, הוא לא מרגיש בה. בצד השני, האתר, לא צריך לעשות הרבה: רק להוסיף לראש ותחתית כל דף באתר קטע קוד קטן (5K גודלו), וכמובן להוסיף גם הצהרה משפטית שתגן על האתר מתביעות.
מאחר והתוכנה פועלת כשֵירוּת (SaaS – Software as a Service) וכל ההקלטות נשלחות לשרת של ClickTale, המערכת דואגת לשמור על הפרטיות של המבקרים ונמנעת מלהקליט מספרי אשראי, סיסמאות ומידע רגיש אחר. מאותה הסיבה, המידע בטפסים שלא נשלחו בסופו של דבר לאתר מוסתר כשצופים בהקלטות.
המשמעות של כל זה היא שאפשר להריץ מבחן משתמשים באתר האמיתי, כשהנבדקים נמצאים בסביבה הטבעית שלהם, מבצעים פעולות אמיתיות, ולא מודעים בכלל לבדיקה! אפשר להריץ כך בדיקות על קבוצות גדולות מאוד של משתמשים, בעלות נמוכה הרבה יותר מזו של מעקב עיניים.
גילוי נאות: עדיין לא ניסיתי את ClickTale בעצמי, וכל המידע שאני מציג פה מבוסס על המצגת של ד"ר טל שוורץ, שהוא אחד ממקימי ClickTale, ועל האתר של החברה. אחרי שאתקין את המוצר ואנסה אותו בעצמי, אני מבטיח לדווח עליו מקרוב יותר. למען הסר ספק, לא קיבלתי שום דבר מ-ClickTale, למעט ההרצאה של טל, תמורת הפוסט הזה.
מעקב עכבר לעומת מעקב עיניים
באינסטינקט ראשון חשבתי שמעקב עכבר הוא הרבה פחות מעניין ממעקב עיניים, הרי העכבר עצמאי לגמרי מהעין, הוא מופעל על-ידי היד וזז הרבה פחות מהעין. ובכן, חברים, מסתבר שזה לא כך. מחקר מ-2001 שבוצע באוניברסיטת קרנגי מלון מדבר על מתאם של כ-80% בין מיקום העכבר למקום שבו מתבונן המשתמש.
תאמר לי מי העכבר שלך, ואומר לך מי אתה: דרכי שימוש בעכבר
מחקר של מייקרוסופט (עמ' 33-36) שטל הזכיר מדבר, בין השאר, על שלושה סוגי משתמשים טיפוסיים. הם רשומים כאן לפי תדירות יורדת:
- מזיזים את העכבר על הדף תוך כדי סריקה, ומסמנים מדי פעם בקליקים את המקום שהם קוראים בו. אלה רוב המשתמשים.
- לא מזיזים את העכבר בכלל.
- קוראים עם העכבר, כלומר כל תזוזה של העין מלווה בתזוזה של העכבר.
מכאן גם מובן המתאם הגבוה במחקר של קרנגי-מלון – רוב המשתמשים הם כאלה שמזיזים את העכבר ביחד עם הקריאה, במידה זו או אחרת.
הדו"חות. הו, הדו"חות
הדו"חות של ClickTale, אם אפשר לקרוא להם ככה, הם גולת הכותרת של המוצר הזה. הם מספקים מידע רב שנשאב כולו מההקלטות של תנועות העכבר והקליקים. רוב הדו"חות מוצגים יחד על-גבי הדף שהם מדברים עליו, כך שמאוד קל לשאוב מהם מידע על חלקים ספציפיים בדף. אלה חלק מהדו"חות שראיתי:
- ההקלטה עצמה, כמובן: החוויה היא ממש כמו לשבת ביחד עם המשתמש ליד המחשב שלו. קצת spooky בחווייה הראשונית, חודר לפרטיות מצד אחד, אבל מרתק מצד שני. ממש peep show של חוויית משתמש. קינקי.
- מפות חום של קליקים ושל גלילה – איפה משתמשים הקליקו ועד לאן הם גללו.
- Info-graphs מרתקים ויפים (דוגמא אחת כאן למטה), שמציגים בצורה ברורה מידע על שימוש בטפסים באתר: כמה נטשו בכל שלב של מילוי הטופס, כמה זמן לקח למלא כל שדה, וכן הלאה. הגראפים אינטראקטיביים ומוצגים במקביל לטופס, כך שלחיצה על איזור בטופס מדגישה את האיזור הרלוונטי בגרף. הטקסטים שמלווים את הגראפים הם באנגלית ברורה, וקל מאוד להבין אותם.
- ניתוח הקליקים על לינקים, על איזה לינקים לחצו, כמה זמן לקח למשתמשים להגיע ללינק וללחוץ עליו, וכו'.
אפשר לראות עוד הרבה באתר של ClickTale.
מבצע לחברי UPA
טל הבטיח מבצע מיוחד לחברי UPA שלא מופיע באתר: 10,000 הקלטות בחודש (ללא https://uniqui), מ-5 דומיינים שונים לכל היותר, ב-$39 לחודש. הוא אמר שיש גם הנחה למי שמשלם על שנה מראש, אז כנראה אפשר גם לעשות לחודש אחד בלבד. אם אתם חברי UPA, אתם מוזמנים לפנות אליו במייל, tal שטרודל clicktale.com.
יש, אגב, גם תוכנית חינמית, מוגבלת יותר כמובן, למי שרוצה לטעום.

טעם של פעם – עוד דרך לעקוב אחרי העיניים. לא לנסות בבית
תודה על פוסט מעניין ביותר.
אגב – אני לא עודכנתי בדבר קיום המפגש האחרון וחבל כי בהחלט הייתי שוקלת להגיע.
אגב – ההשערה שלי היא ש UPA ישראל הפסיקו להודיע על המפגשים במייל ומעדכנים רק ב facebook ובאתר שלהם
כך שמי שלא חבר ב facebook (וכן כן יש כאלו….) ו/או לא נכנס לאתר של UPA לעתים קרובות – כנראה שלא ידע על קיום המפגש. וחבל.
היי טלי,
תודה! השתדלתי להביא את רוב מה שטל דיבר עליו במפגש.
הייתה דווקא הודעה על המפגש במייל, אבל כחלק ממהדורת "חודשי שימושי" של חודש אוגוסט. בכל מקרה, שמעתי מלאה אהרונוביץ' במפגש שהיא ועוד אנשים עובדים על הקמה של בלוג רשמי של UPA ישראל, ואני מניח שדרך שם יהיה יותר קל לעקוב אחרי האירועים של ה-UPA – למי שמשתמש בקורא RSS ויעקב. אולי יהיו גם עדכונים ממנו באימייל.
פוסט מעניין מאד, כרגיל.
לצערי לא יכלתי להגיע למפגש אז הסיכום שלך בא ממש במקום :)
האם טל (או הקהל) התייחס לביקורת על כל נושא ה-eyetracking? ציינת שנאמר שזה לא כלי בלעדי וזה הזכיר לי את הביקורת של ג'רד ספול (שבעיני הוא לא פחות גורו מנילסן) על הנושא:
http://www.uie.com/brainsparks/2006/06/13/eyetracking-worth-the-expense/
clicktale יכול להתמודד עם רוב הטענות של ספול (למשל הטענה שמדובר בכלי מסורבל ויקר), אבל השורה התחתונה שלו היא שמעקב עיניים הוא כלי מחקר שמאד קשה להסיק באמצעותו מסקנות.
מנסיוני בעבודה עם Eyetracking אני יכול להעיד שלהתמודד עם המידע "היבש" בין אם מדובר בוידאו, gazeplot או heatmap יכול להיות מאוד קשה אם אין מידע איכותני כמו ראיון עם המשתמש לאחר הבדיקה או הערות שנאמרות בזמן המבחן. בשלב הניתוח אני מצליב את הנתונים ומשתמש ב-eyetracking פעמים רבות בכדי לבדוק דברים שנאמרו או שהבחנתי בהם תוך כדי הבדיקה. במקרה אחד למשל הבחנתי שמשתמשת השתמשה בכפתור שהיתה לו השפעה שלילית בסוף תהליך מילוי טופס ארוך והייתי סקרן לראות באיזה שלב היא הבחינה בו וה-eyetracking סיפק את המידע הזה בצורה מאוד ברורה. לשבת ולהסתכל על הוידאו במהירות איטית זה מתיש והרבה פעמים לא אומר הרבה אם לא יודעים מראש מה מחפשים. ליצור איזורי עניין כמו כפתור חדש בתפריט ניווט או איזור טקסט חשוב מאוד עוזר לצמצם את טווח החיפוש.
להסיק מסקנות אך ורק על סמך נתוני ה-eyetracking יכול להיות מאוד בעייתי כי חסר ההקשר שקיים בבדיקת משתמשים בה נאסף מידע נוסף ומשלים.
תודה מרטין.
לשאלתך, נושא הביקורת על מעקב עיניים הועלה במפגש בהערה אחת מהקהל, אבל לא היה דיון מעמיק בנושא במהלך ההרצאה.
אני חושב ששורש הבעיה במעקב עיניים, ממה שקראתי גם אצל ספול וגם אצל אחרים, הוא כמו שאתה אומר – קשה להסיק באמצעותו מסקנות חותכות לגבי המוטיבציה של המשתמש. ממפת חום אפשר להבין איפה אנשים נעצו מבט, אבל האם הם נעצו מבט כי המקום עניין אותם? כי העיצוב משך אותם לשם? כי התמונה בו מטושטשת? הקושי נובע מהעובדה שאנחנו לא יכולים לקרוא את המחשבות של הצופה מתוך תוצאות הבדיקה. זה מאוד דומה, בעיני, לנסיון להתאים אישית מערכות תכנים באופן אוטומטי, כמו שנענע10 עושים עכשיו. כתבתי על זה קצת בתגובה ב"חורים ברשת":
http://www.holesinthenet.co.il/archives/4139
כתבתי שם שהניסיון להבין את המוטיבציה של המשתמש דרך הרגלי ההקלקה שלו דומה לניסיון להבין את מניעי הפוליטיקאים דרך ההודעות שהם משחררים לעיתונות, או את המוטיבציה של משקיע בודד לפי הקניות והמכירות שלו בבורסה. לכן השילוב עם מידע איכותני (תשאול משתמשים), כפי שאמיר מציע, הוא חיוני כדי להפיק תועלת מהנתונים ה"יבשים" של מעקב עייניים או עכבר.
מרתק.
אני תוהה עד כמה mouse tracking משקף אופני קריאת מסך שזוהו ב-eye tracking,
כגון ה- F shaped reading pattern וה- banner blindness.
תודה, רן
מאחר ויש מתאם של כ-80% בין תנועות עיניים לעכבר, על-פי המחקר שמקושר כאן למעלה, אני נוטה להאמין שכן. אני אעביר את השאלה למרצה, נראה אם יש לו מידע בעניין.
ערוץ RSS באתר של UPA לא מתעדכן. חבל, הייתי בא אם הייתי יודע.
אוף, רציתי להגיע וגם הלכתי לאחר וגם נתקע האוטו בדרך.
תודה על הסיכום!
תודה רבה על הסיכום המוצלח! אני שותפה לאכזבה שלא הגיעו יותר אנשים. אשמח לרעיונות כיצד אפשר להפיץ את דבר האירועים שלנו כך שיגיעו ליותר אנשים. וכמובן שהכי טוב זה אם כל אחד יעדכן את החברים שלו בתחום כדי להעביר את השמועה מפה לאוזן.
הנה כמה פרטים על ההתארגנות לאירוע:
אכן היה פרסום בדיוור האחרון של האיגוד שבו היה קישור לדף האירוע באתר. זה נכון שבאופן יומיומי הערוץ הכי טוב לעדכונים זה דרך פייסבוק או טוויטר. אני ממליצה לעקוב אחר ה- RSS שלנו בטוויטר במקום בזה של האתר שאינו מתעדכן.
כך תהיו בטוחים שאינכם מפסידים מידע על האירועים והנעשה באיגוד ותרוויחו עוד המון קישורים לדברים מרתקים ברשת.
אנחנו בהחלט עובדים על בלוג חדש לאיגוד אבל זה יקח כחודשיים אז שנוכל להתאים את התבנית ולארגן את מה שצריך.
תודה גליה, לאה.
לאה – כמו שאמרתי לך במפגש, הרעיון של בלוג לאיגוד נשמע לי מצויין, מחכה בציפייה לראות אותו.
גם הלינקים בטוויטר מעניינים, אני משתדל לקרוא אותם – יופי של יוזמה!
הפוסט מצויין, תודה רבה על העדכון המפורט.
לגבי מיעוט המשתתפים הפעם, אני אישית גם לא כל כך הבנתי מה פשר תחרות הטריוויה שפורסם לגביה, ואני יודעת לפחות על שלושה אנשים נוספים שהתעניינו (לא חברי UPA אלא מתעניינים בנושא הספציפי), שאזכור התחרות נתן להם תחושה של אירוע פנימי שלא מתאים להם. בנוסף למיקום הקצת יותר מרוחק, העדפנו לוותר על נסיעה כאשר רק חלק אחד של הערב רלוונטי לנו.
היי ברק, זה כבר מגזין ולא פוסט… תודה על הפוסט המושקע!
אשמח להתנסות בclickatale . נשמע מרתק!
נ.ב. – "אותנטיות" – ענק ! :)
תודה, אוריאל! :-)
Islay – תודה על המשוב! סתם מתוך סקרנות, מאיזה תחום הגיעו המתעניינים הנוספים? (אלה שלא הגיעו…)
ברק – אינטראקטיב, SEM ועוד.
שמע , קודם כל אחלה פוסט מושקע.
פתחת לי את העיניים לכמה דברים שאני חייב לתקן אצלי באתר.
תודה !
תודה, ירון!
אם בא לך לספר על הדברים שגילית, אתה מוזמן.
אני איש CLI ושונא GUI כי ברוב המקרים מי שבנה את הממשק הסתמך על ויזואליות ולא על לוגיקה – חייבת להיות לוגיקה גם בממשק ויזואלי, כמובן שגם זרימה טבעית.
אני צריך להזיז כמה כפתורים ולהמשיך לרטל קצת :)
"ברוב המקרים מי שבנה את הממשק הסתמך על ויזואליות ולא על לוגיקה" ?
נדמה לי שיש לך דעה שלילית על התחום בעקבות מפגש עם ממשקים לא מוצלחים.
ב"ויזואליות" אתה מתכוון לאסטטיקה?
ממשק טוב אמור לאפשר גישה אפקטיבית למערכת ולהקל על המשתמש את הבנת הלוגיקה שמאחוריה.
עם כל הכבוד ל- Command-line interface, ממשק גראפי טוב, שמאפשר כל מני דברים ש-CLI לא מאפשר,
אמור להקל על העבודה לשפר את איכות החיים של המשתמשים במערכת. לא להקשות..
אני מסכים עם ירון, יש הרבה אתרים שמי שתכנן אותם לא עוסק בתחום הממשק והשמישות – והתוצאות בהתאם. סטטיסטית, אני משוכנע שרוב האתרים בכלל לא מתוכננים או בנויים על-ידי אנשי מקצוע כלשהם, אלא נבנים בעזרת כלי בנייה אוטומטיים, מערכות תוכן וכו', שמולבש עליהם איזשהו עיצוב ממאגר עיצובים (skin). גם כשיש אנשי מקצוע בעניין, העוסקים במלאכה הם הרבה פעמים לא מקצועני חוויית משתמש (UX – User Experience) או שמישות.
מתכנתים ומעצבים גראפיים הם בדרך-כלל בעלי מקצוע שלא מוותרים עליהם בבניית אתר או מוצר תוכנה אחר. בדרך-כלל לאלה אין הכשרה בשימושיות, וגם אם כן, היא לא בראש מעייניהם. המתכנתים עסוקים במבנה הקוד והמעצבים בחוויה הויזואלית. חווויית המשתמש נופלת איפשהו ביניהם. בפרוייקטים מהסוג הזה, כשאין איש UX בתמונה, בין אם זה מנהל מוצר שעוסק בתחום כעיסוק צדדי, או מישהו שעיסוקו העיקרי הוא UX – חוויית המשתמש לא יוצאת מוצלחת. במובן הזה, אני לגמרי מתחבר למה שירון אומר.
יש עדיין אנשים ששולטים טוב יותר על המערכת בעזרת CLI (שורת פקודה – "DOS" בפי העם), וכמובן שכל אחד יכול לבחור בדרך שמתאימה לו. אבל ללא ספק ממשק ויזואלי מעביר הרבה יותר מידע ממשק שורת פקודה, והוא מאפשר לקהל רחב הרבה יותר להשתמש במחשב – וכמובן שיש לו עוד יתרונות רבים.
ויזואליות, אסטטיקה – כל אותם אתרים שמנסים לדחוף הכל לדף אחד וגם שיהיה מעוצב ברמת הכפתור אבל לא ניתן להבין מה הסדר ועל מה ניתן לדלג או מה השלב הבא בכלל.
זו לא רק דעה שלילית זו חוויה נטו – אני נוטש מהר מאוד GUI לא חברותי שלא משתף איתי פעולה.
אני לא מנסה להשוות בין CLI ל GUI רק ציינתי עובדתית "מאיפה אני בא" ולמה יש לי חוויה לא טובה עם המון ממשקי GUI.
סקירה מרשימה.
רק כמה תיקונים:
1. המסך של טובי מתמודד בהצלחה רבה עם משקפיים וותזוזות ראש.
2. בקשר להשווה בין mousetracking ל- eyetracking: המחקר שציינת לא מדויק, הוא מדבר על אתרים מסוג מסוים. באתרים מסוגים שונים התוצאות משתנות. כמו כן קיים אלמנט ההכרות עם האתר שמשנה משמעותית את הדרך בה מסתכלים ומתנהגים בו.
בסופו של דבר היתרון היחידי שיש לmousetracking על eyetracking היא הבדיקה הקלה יחסית שכן האלטרנטיבי היא ישיבה מול מסך מסויך שמצריך אופרציה מסוימת.
תודה על התיקונים, ליאור. ראיתי שפרסמתם ב-Netcraft כמה מאמרים על מעקב עיניים מאז שקניתם את המסך של Tobii, אשמח לקרוא עוד על החוויות שלכם איתו.
לגבי מאמר ההשוואה בין מעקב עיניים לעכבר, אני מודה שלא ירדתי לפרטי הפרטים שלו, אשמח אם תוכל לספר עוד מנסיונך והידע שלך, אם יש לך כזה.
לגבי היתרון של מעקב עכבר – "בדיקה קלה יחסית" כדבריך, גם אם הוא יחידי (אני לא חושב שהוא יחידי), גוזר משמעות כלכלית כבדה: בדיקות מעקב עיניים הן הרבה יותר יקרות. עם מעקב עכבר אפשר להגיע לאוכלוסיה מאוד גדולה בעלות נמוכה יחסית – עשרות עד מאוד דולרים. תוסיף לזה את העלות של איתור משתתפים בבדיקה והתשלום להם, ותקבל מספרים גדולים הרבה יותר. אם משתמשים בחבר'ה במשרד זה כמובן יותר זול, אבל הם לא תמיד מתאימים לאוכלוסיית היעד שהאתר מיועד לה.
בהקשר זה, אתה מכיר את הכלי http://www.feng-gui.com/ ?
(אם כי אני לא בטוח אם הוא מדוייק)
שאלתי כבר מספר אנשים כיצד הוא יכול "להבין" על סמך צבעיםמיקום אלמנטים בדף להבין לאן העין תסתכל ולא קיבלתי תשובה ברורה. אולי אתה תדע?
אגב, אחלה בלוג, גיליתי אותו ממש במקרה. במילים אחרות – ברוכים הבאים לקורא הרסס שלי :)
אהלן פבל, וברוך הבא לבלוג. אתה מוזמן לבקר גם בבלוג עצמו, יש לא מעט תגובות מעניינות שאותן לא רואים בקוראי RSS, אלא אם עושים מנוי גם על ה-RSS של התגובות.
לגבי feng-gui, לא הכרתי אותו קודם, אבל הוא נראה כלי מעניין. יש באתר הסבר על איך הכלי עובד:
http://www.feng-gui.com/faq.htm
הם מסבירים שם שהכלי משתמש מבצע מדידות שונות על האתר, ומזהה סוגים שונים של פרמטרים. אלה הפרמטרים שהם מדברים עליהם: צבע, כיווניות, גודל, משקל, ניגוד, עוצמה, חיתוך קווים, קומפיזיציות סגורות, אורך, רוחב וקימור.
בעזרת אלגוריתמים שמתבססים על מחקרים שבדקו את האופן שבו אנחנו מתבוננים ומה תופס את תשומת הלב שלנו, הם מבצעים סימולציה ל-5 השניות הראשונות של התבוננות על מסך. הם טוענים ש:
"Feng-GUI attention map reaches over 75% of ROI similarities to Eye and Mouse Tracking"
אני לא מכיר את המשמעות הזאת של ROI, מישהו יכול לעזור? כנראה שזה נתון טוב, אחרת הם לא היו מציגים אותו באתר… מאחר ויש לא מעט מחקרים על קשב ותשומת לב, אני מניח שאפשר להגיע לקירוב סביר על-סמך יוריסטיקות (דרכים מהירות להשגת קירובים) שנובעות מהמחקרים האלה. אבל אני לא מכיר את הנושא הזה לעומק.
תודה על הקישור, אני אנסה לבדוק אותו בעצמי בהמשך.
זה נכון ששימוש בeyetracking הרבה יותר יקר מהאלטרנטיות אבל אי אפשר להתווכח עם זה שהוא נותן מידע ששום בדיקה אחרת לא יכול להגיע אליו. מנסיון שימוש בטכנולוגית eyetracking בשילוב עם ראיון מקדים ומסכם יכול לתת לנו מידע כל כך שימושי גם אם מבצעים מחקר איכותני בלבד (5-6 אנשים).
במקרה הזה אני יכול להגיד בכנות שיקר מתורגם לטוב יותר. וחברות שמסתמכות על האתרים שלהם כמודל כלכלי מכניס יחזירו את ההשקעה כמעט מידית, שהרי אין חברה גדולה היום בעולם שלא מחזיקה ומתפעלת מסכי eyetracking ואני לא מדבר רק על google,facebook, amazon, ebay .
מאוד נהנתי מהפוסט שלך אבל באמת שאין מה להשוות בין הטכנולוגיות, מי שרוצה להגיע לנתונים מדויקים ולהבין באמת את החוויה האמיתית של המשתמשים שלו לא יכול להסתפק בmouse tracking. שלא משקף חוויה אלה מראה ביצועי החלטות בלבד. (ויש המון מחקרים שמראים את זה – חלקם אגב נעשו פה בארץ בטכניון).
תודה על התגובה, ליאור.
זה די ברור שמידע מבדיקת מעקב עיניים, ביחד עם שאלון מקדים ושאלון מסכם, הוא הרבה יותר עשיר מכל הקלטה של מעקב עכבר באתר, והתובנות שנובעות ממנו בהתאם. אני לא חושב שמישהו פה יערער על הקביעה הזאת. יחד עם זאת, לא בכל חברה גדולה וארגון ששים להוציא את הסכומים שקשורים בבדיקה כזאת. הקושי ב-mouse-tracking, כמו גם ב-eye tracking ללא שאלונים, הוא בדיוק כמו שאתה אומר, רואים רק ביצועי החלטות. אין אינדיקציה למוטיבציה של המשתמש.
למרות הקושי הזה, עדיין אפשר להפיק ערך רב מ-mouse tracking, ולא כל אתר זקוק לתותחים הכבדים של מבדקי מעבדה. בעיני זה מצויין שאני יכול להציע ללקוחות שלי כמה אפשרויות שונות על הסקלה שבין הערכת מומחה קלילה לתכנון מחדש תובעני. בדיקות מעקב עכבר הן יכולת חשובה על הסקלה הזאת.
אני מסכים לחלוטין.