המוסד לביטוח לאומי, על-פי הגדרתו "פועל לצמצום הפערים הכלכליים במדינת ישראל ומטרתו העיקרית היא להבטיח קיום בסיסי לאוכלוסיות הנזקקות". השכירים שבינינו נפגשים איתו, לצערם, בתלוש המשכורת; חולים, נכים, נפגעי תאונות, קשישים, מעוטי-יכולת, מובטלים ורבים אחרים נזקקים לשירותיו ואף תלויים בו.
כשמתכננים אתר אינטרנט, או כל מוצר אחר, השאלה הראשונה שנשאלת היא מי הולך להשתמש בו. ברור שקהל היעד של אתר הביטוח הלאומי הוא כל אחד ואחד מאזרחי המדינה. העובדה שמדובר בקהל רחב הופכת את תכנון האתר למאתגר ביותר; לכל אזרח יש יכולות שונות וצרכים שונים, ועל כולם צריך לענות אתר אחד. ביקור בביטוח הלאומי מגלה אתר עמוס, סבוך, ועם תכנים קשים להבנה – רחוק ממה שהייתם מצפים מאתר עם אוכלוסיית יעד כזו.
גירסא מקוצרת של הפוסט התפרסמה היום ב-Ynet, והוא מובא פה בגירסתו המלאה ("גירסת הבמאי").
עמוד הבית: יורים לכל הכיוונים
בתחום עיצוב המוצר מדברים רבות על החשיבות של פשטות. אפשר לראות את ההצלחה המסחררת של ה-iPod של חברת אפל כדוגמא מצויינת לוויתורים בעיצוב המוצר. אין לו הרבה יכולות, ובכל זאת הוא השתלט על שוק נגני ה-MP3 במהירות מסחררת.
אנטואן דה סנט אקזופרי, מי שכתב את "הנסיך הקטן", ניסח את זה יפה:
"נראה ששלמות אינה מושגת כשאין יותר מה להוסיף, אלא כשאין יותר מה להסיר".
בעמוד הבית של המוסד לביטוח לאומי נראה שיש דווקא הרבה מה להסיר.
כשמתכננים אתר, ועמוד בית בפרט, אחת ההתלבטויות הקשות היא איך לארגן את המידע, איך לחלק את הדפים לקבוצות שיהיו הגיוניות ובעלות משמעות לקהל היעד. תחום העיסוק הזה נקרא ארכיטקטורת מידע. אחת השאלות שפעמים רבות נבדקת כשמאפיינים את עמוד הבית היא האם לחלק אותו לפי משימות (מה המבקר רוצה לעשות או לדעת), או לפי קבוצות בקהל היעד (לאיזה קבוצה משתייך המבקר).
בעמוד הבית של הביטוח הלאומי החליטו לא להחליט, והלכו על שתי האפשרויות: גם לפי משימה, וגם לפי קבוצות בקהל היעד:
מעצבי העמוד השכילו לתכנן אותו כך שעיני המבקר יימשכו קודם כל ל"איתך מלידה ועד זקנה" – חלוקה לפי משימות. הם עשו זאת תוך שימוש בכלי עיצוב מוכרים שמגיעים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, עקרונות הגשטאלט. אבל משום מה, הם החליטו שזה לא מספיק, ושמו גם "מידע לקהל יעד" – הגיל השלישי, מוגבלים, נשים, עובדים וילדים. בנוסף, פעולות נפוצות מופיעות מימין למעלה: "שירות אישי" (לא עבד בזמן הבדיקה), "פנו אלינו", "אתר התשלומים" ו"טפסים ואישורים".
חלק מכם בוודאי שואלים, "אז מה?", והתשובה – מושג הפשטות וההגדרה של דה סנט אקזופרי. ככל שהאתר פשוט ועקבי יותר, קל יותר לאתר בו מידע. במקום "איתך מלידה ועד זקנה" היה אפשר להוסיף עוד נושאים תחת "איתך מלידה ועד זקנה", למשל – "העסקת עובד במשק בית" ("עוזרת"), או "לימודים",או שאפשר היה פשוט לא להוסיף כלום ולקבל עיצוב נקי יותר.
את מי משרת המידע לקהל יעד? מי יחפש מידע לפי "עובדים" או "נשים"? עובדות שהתפטרו כנראה ירצו לדעת מה קורה כשמפסיקים לעבוד, וילחצו על "הפסקת עבודה" או על "שינוי מעמד" ולא על "עובדים" או "נשים". אמהות לעתיד שירצו לדעת על חופשת הלידה, ילחצו כנראה על "הריון ולידה", שהוא ספציפי למה שהן מחפשות. כמובן שאת ההשערות האלה צריך לאמת במבחן משתמשים, אבל קל לנחש שכותרת שמשקפת במדוייק את המשימה שנמצאת כרגע בראשו של המבקר באתר, תמשוך אותו יותר להקליק מאשר כותרת כללית.
אפשר לראות צורת התמודדות אחרת עם מידע בכמות גדולה באתר המודעות הענק CraigList. האתר לא יפהפה, רחוק מזה, אבל האינדקס שבעמוד הראשי מסייע למצוא מידע בסריקה מהירה.
ניווט שטח
עמוד הבית של הביטוח הלאומי עמוס לעייפה באמצעי ניווט. מעל ל-50% משטח העמוד מוקדש להם (מסומן בירוק), באדום סימנתי חדשות ופרסומות (כולן לשירותים או פעילויות של המוסד), ובכחול מידע כללי. כלי הניווט נמצאים ב-5 איזורים שונים: באנר עליון, מיני-בר ימני, בר שמאלי, מרכז העמוד ותחתית העמוד, כשכל איזור מאורגן אחרת. הצלחתי לספור בכולם ביחד כ-60 קישורים. אז איך מוצאים את מה שרוצים? איפה מחפשים?
בנוסף, עיצובו של עמוד הבית די מיושן. הוא מותאם למסכים של 800×60 פיקסלים, למרות שבינואר 2009 96% ממשתמשי האינטרנט בכל העולם כבר עברו ל-1024×768 או יותר. אפשר גם לדבר על האסטתיקה שלו, למשל על השימוש בפונט דמוי כתב יד לכותרת הראשית. פונט כתב-היד משדר משהו חופשי, אישי, כייפי, שלא מתאים ולא קשור למוסד ממשלתי כזה.
השימוש הרב שנעשה בתמונות ממאגרי צילומים בחו"ל מקטין את האמינות של האתר ואת החיבור שלו לארץ. העובדה שכל המצולמים בעמוד הראשי ובאתר בכלל הם בהירי-עור, לא מוסיפה למוסד הרבה כבוד.
המובטל יגאל

הפסקת עבודה או עבודות בכביש?
כדי לבדוק את המענה שנותן האתר לאזרחים, ניקח אזרח דמיוני, יגאל, שפוטר לא מזמן כחלק מגל פיטורים במפעל שבו עבד. יגאל נכנס לאתר הביטוח הלאומי כדי למצוא מידע על דמי האבטלה – האם הם מגיעים לו, וכמה. בעמוד הראשי הוא מאתר מייד את "הפסקת עבודה", שנשמע קשור לאבטלה, למרות שהוא נראה כמו תמרור של עבודות בכביש.
למזלו של יגאל הוא לא משתמש בדפדפן Firefox, כמוני. זה מה שאני קיבלתי:
אחוז המשתמשים בדפדפנים שאינם Internet Explorer הולך ועולה בכל העולם, וגם בישראל. ההתעלמות מהמגמה הזו מזניחה משתמשי Windows רבים, שלא לדבר על גישה ממכשירים ניידים, מחשבי מקינטוש ואחרים. יגאל משתמש ב-Internet Explorer, ולכן הוא רואה מסך מוצלח יותר, אבל עדיין בעייתי:
הטקסט צפוף, ואין הפרדה בין נושאים. לא ברור למה. אנחנו סורקים רשימות בצורה הרבה יותר יעילה כשהן מוצגות כרשימות אנכיות, פריט מתחת לפריט, ולא אופקיות – פריט לצד פריט. זה קורה בגלל שהעין יכולה לעבור כך בקו אנכי פשוט על ההתחלה של כל פריט ברשימה. ברשימה אופקית העין צריכה להתאמץ כדי לאתר את ההתחלה של כל הפריטים ברשימה, אחרי "," או ";" במקרה הזה, מה שמקשה על סריקה מהירה.
למשל, תחת "מחלת ילד/בן זוג", מופיע:
"דמי לידה – תשלום בעד הארכת חופשת הלידה, פיצול חופשת הלידה – בעקבות לידה רב-עוברית או אשפוז;ילד נכה;הבטחת הכנסה;שירותים מיוחדים לנכים;נכות;שיקום מקצועי;"
היה בקלות אפשר להציג את אותו הדבר כרשימה:
- דמי לידה – תשלום בעד הארכת חופשת הלידה, פיצול חופשת הלידה – בעקבות לידה רב-עוברית או אשפוז;
- ילד נכה
- הבטחת הכנסה
- שירותים מיוחדים לנכים
- נכות
- שיקום מקצועי
כך או כך, יגאל מצליח למצוא די בקלות את "אבטלה" תחת "פיטורין/התפטרות".
יצאת זכאי?
יגאל רוצה לברר האם הוא זכאי לדמי אבטלה, וכמה כסף מגיע לו. החלק המרכזי של הדף מאורגן היטב. הוא מחולק לקוביות עם כותרות ברורות ומדוייקות: "אופן הגשת התביעה", "המסמכים שעליך לצרף לתביעה לדמי אבטלה", וכן הלאה. יגאל מוצא מיד את הקוביה של "תנאי הזכאות" בין שאר הקוביות בדף.
יגאל מקליק על "תקופת אכשרה" כדי להבין במה מדובר, ומקבל את ההסבר המלומד הבא:
" קודם לאבטלתך היית מבוטח בביטוח אבטלה פרק הזמן הנדרש בחוק (גם אם אינו רצוף), ושולמו בעדך דמי ביטוח אבטלה. לעובד בשכר חודשי – 360 הימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה, לעובד בשכר יומי 300 ימים בתוך 540 הימים שקדמו לתחילת תקופת האבטלה."
הבנתם? מה, לא? גם יגאל לא. מה הסיכוי שאדם מן הישוב יבין את ההגדרה הזו? זוגתי שתחיה, עו"ד במקצועה, דווקא הבינה. יש אומנם הרבה עורכי דין בארץ, אבל אחרי הכל, הם עדיין אחוז קטן מהאוכלוסיה.
יגאל מחפש עוד מידע על תנאי הזכאות. המיקום הלא שגרתי של הקישור "מידע נוסף", בצד שמאל למעלה ולא בסוף הטקסט כמו באתרי תוכן אחרים, מקשה עליו מעט למצוא אותו. לבסוף הוא מצליח וממשיך.
בעמוד הבא יש מידע מפורט. יש גם פירוט מדוקדק של הציטוט שהבאתי כאן קודם, שלא נשמע הרבה יותר ברור. האם אין ברירה אחרת? אי אפשר היה לשאול את יגאל מה מספר תעודת הזהות שלו, לשאול כמה שאלות פשוטות, ואז לתת לו תשובה ישירה לשאלת הזכאות? נראה שהביטוח הלאומי מנסה להערים קשיים על יגאל, ועל כולנו.
כסף כסף תרדוף
התשובה לשאלה של המובטל יגאל "כמה כסף מגיע לי" היא מורכבת הרבה יותר. הנה הטבלה שמסבירה:
ואם לא הבנתם, יש גם טבלה עם דוגמא לחישוב:
בנסיון אחרון, יגאל לוחץ על "מחשבונים" בראש הדף, בתקווה למצוא כלי שיעזור לו בחישוב, אבל מקבל רק כמה מחשבונים לא רלוונטיים, והבטחה עמומה: "אנו מתכוונים להוסיף מחשבונים בנושאים נוספים במשך הזמן". מתי? במשך הזמן!
יגאל, מצידו, מוותר על השימוש באתר בשלב הזה. הוא הולך ללשכת האבטלה, ומקווה לטוב. באותו איזור יש עמוד נוסף, קל הרבה יותר להבנה, עם אותו מידע על קצבה. חבל שהוא לא מחליף את העמודים האחרים שהבאתי כאן, או לפחות מקושר אליהם.
עדכון 4/8/2009: מסתבר שיש מחשבון דמי אבטלה באתר שנוסף אחרי כתיבת הפוסט – או זה, או שאני צריך לדבר דחוף עם האופטיקאי שלי. המחשבון דרש ממני להכניס מידע על המשכורת ב-3 החודשים האחרונים, ואז על עוד חודש, ואז על עוד חודש, ואז על עוד חודש, ובסוף נתן לי את הסכום שאני זכאי לו. מוזר, אבל עובד.
ניקוד
מראה כללי: פטריוטי בכחול לבן, נעים לעין וברור ברובו. עמוד הבית עמוס מאוד.
התמצאות וניווט: מערכת הניווט עמוסה, מפוזרת ולא עקבית. בדפים הפנימיים מופיעה מערכת ניווט שונה לגמרי מזו של העמוד הראשי. מערכת החיפוש, הזמינה מהעמוד הראשי, נותנת מענה רלוונטי בדרך-כלל.
עזרה והסברים: באתר יש מידע רב ומפורט, אך אין מספיק עזרה למי שמנסה להבין את התקנות המורכבות של הביטוח הלאומי.
תמיכה בדפדפנים השונים: התמיכה היא כמעט באופן מוחלט ב-Internet Explorer בלבד. אפילו באתר התשלומים, המקום הראשון שהייתי מצפה שיותאם גם לדפדפנים אחרים(עניין תועלתני-כלכלי גרידא), מציין במפורש: "האתר תומך בדפדפן אקספלורר בלבד".
שמישות: הניווט המורכב ועמוד הבית העמוס מקשים מאוד בתחום הזה. מן הראוי היה לעשות עמוד בית פשוט וברור יותר. בצד החיובי, ראוי לציין את הארגון של הדפים הפנימיים של האתר.
עיצוב: עושה שימוש רב בצילומים ממאגרי תמונות, של אנשים שלא נראים כל-כך ישראליים. אפשר להסיק מהתמונות שהאתר בעיקר פונה לאירופאים בריאים ומאושרים – ממש לא פוליטקלי קורקט, ומאכזב בישראל של 2009.
סיכום
האתר של המוסד לביטוח לאומי משרת את כל אזרחי המדינה. הוא מכיל מידע רב, ואתגר ארגון המידע שניצב בפניו, הוא לא פשוט. רבים מהחוקים והתקנות שאותם המידע באתר אמור להעביר מורכבים גם הם. קשה לומר שההתמודדות של האתר עם האתגרים הללו משביעת רצון. בעמוד הראשי, איזור ה"איתך מלידה ועד זקנה" הוא מוצלח, אבל מלווה בעומס רב של אמצעי ניווט שונים מסביבו. העמודים שהאיזור מוביל אליהם לא מספיק ברורים. בעמודים הפנימיים שמעבר להם, העוסקים בנושא ספציפי (כמו אבטלה), המידע בדרך-כלל מאורגן היטב ועונה על שאלות רבות ובצורה ברורה, אבל הוא טקסטואלי בעיקרו. היה אפשר לעשות שימוש מושכל יותר ביכולות שמספק האינטרנט, כמו מחשבונים מתקדמים, אשפים ועוד, כדי לסייע למבוטחים להבין את זכויותיהם, ובמיוחד בנושא מרכזי כל-כך בימים אלה – דמי האבטלה. לפעמים נדמה שנעשה מאמץ מכוון ליצור מידע לא מובן, או לפחות לא נעשה מאמץ להפוך אותו לקל לעיכול.
איזור שלם שלא יכולתי לבדוק הוא "שירות אישי", כי הוא מחייב קבלת סיסמא במשרדי הביטוח הלאומי, ולשמחתי אני לא מבקר בהם – בינתיים.
יופי של סקירה.
דווקא השירות בלשכת הביטוח הלאומי (לא לשכת תעסוקה) מאוד ידידותי ומסביר פנים, לפחות בפעם האחרונה שהייתי שם ומודה שזה כבר כמה שנים.
ואם כבר אנחנו בענייני אתרים ממשלתיים, הנה לך דילמה – טפסי הדיווחים למע"מ מודפסים במתכונת זהה מאז שנת תרפפ"ו עם כותרות מבלבלות שגורמות לך לטעות כשאתה מנסה למלא אותם לבד בפעם הראשונה (אפשר להיעזר ברו"ח או בפקיד במס הכנסה).
באתר התשלומים המקוון חיקו את הטופס המודפס, גם במבנה הדף (פחות או יותר) וגם בכיתוב המבלבל. זה טוב או רע?
מצד אחד זה טוב, כי קל לעבור מהטופס המודפס למקוון, מה עוד שאם יש לך רו"ח אתה מקבל את הנתונים בצורה הזו.
מצד שני זה רע, כי מי שמתחיל להשתמש בטפסים רק באתר המקוון צפוי להתבלבל.
מה דעתך?
אחלה של סקירה!
אתה סלב!!
סקירה יפה מאוד. אהבתי את הציטוט מהנסיך הקטן שגם אני השתמשתי בו בעבר כאשר ניסיתי להסביר למעצב שעבדתי איתו מה לא בסדר בעיצוב שהוא הציע.
קצת ביקורת בכל זאת: ציטוט הסטטיסטיקות מאתר w3schools בקשר לרזולוציית המסך הוא בעייתי במקצת. הוא מכיל סטטיסטיקות של המבקרים באתר זה בלבד (רובם מעצבים או מפתחים). אני מניח שיגאל לא ביקר שם לאחרונה. ה96% הזה גם סותר משפט שכתבת בהמשך על התחשבות בגולשים ממכשירים ניידים – רובם ככולם בעלי רזולוציה נמוכה הרבה יותר (אם כי בעלי פתרונות אחרים לטיפול בדפים רחבים מדי).
מה שעוד חסר בביקורת של אתר כמו זה של הביטוח הלאומי הוא עד כמה האתר תומך באנשים עם מוגבלויות. באוכלוסיה הכללית מדובר על 25% מהאנשים שסובלים ממוגבלות כלשהי. אני מניח שבאתר הביטוח הלאומי המספר גדול יותר. לאתר יש הצהרת נגישות (שבה בין השאר כתוב: "אתר התוכן הכללי מותאם לצפייה בסוגי דפדפנים שונים (פרט לאתר התשלומים).") אבל הרבה פעמים יש הבדל בין ההצהרה למה שקורה בפועל – כבר בריפרוף על דף הבית אפשר למצוא אנימציות בקצב גבוה מדי. גם התמיכה בהגדלת הגופן הקיימת בדף הבית עובדת על הטקסט הכללי, אבל לא על הטקסט שמהווה חלק מהתמונות המשמשות לנווט – אולי הטקסט החשוב ביותר בדף כזה…
עינת, זו אכן שאלה קשה, שנתקלים בה בכל עדכון של מערכת קיימת: להתחשב במשתמשים ותיקים או לא? איפה התועלת של השינוי – בשיפור השמישות, ביכולות חדשות וכו', גדולה מהנזק – בבילבול המשתמשים הקיימים, שינוי שגרת העבודה שלהם וכן הלאה. אין לזה אף פעם תשובה מוחלטת, וצריך להכיר לעומק את המשתמשים ואת כל נסיבות האפליקציה כדי להחליט, וגם אז זה לא קל.
לשאלתך, חיקוי הטופס באתר נראה לי צעד נכון, כל עוד הטפסים בחוץ זהים לו. אני מניח גם שהטופס משקף את האופן שהדברים כתובים בחוק, ולכן שינוי שלו עשוי לבלבל עוד יותר. מה שאפשר לעשות, אם לא עושים עיצוב מחדש לשני הטפסים ביחד, הוא להשתמש ביכולות של טופס ממוחשב ולסייע למשתמשים למלא אותו: מסכי עזרה, הסברים מובנים בתוך הטופס, בדיקות תקינוּת וכו'. אפשר גם לעצב מחדש את הטופס המקוון כפיילוט לטופס המודפס, תוך כדי שמשאירים גישה לצורת המילוי הישנה. שוב – צריך להכיר את הפרטים כדי לתת תשובה מבוססת. הגליון האחרון של מגזין User Experience של ה-UPA עוסק כולו בטפסים. יש שם מאמר שעוסק בעיצוב מחדש של טפסים מודפסים בממשל האוסטרלי. הנה הלינק (לצערי רק חברים באיגוד יכולים לקרוא את המאמרים):
http://tinyurl.com/upaform
מורד – תודה! :-)
יהודה,
תודה על המשוב וגם על הביקורת. אני מוקיר ביקורת, כשהיא עניינית כשלך, ומזמין אותך ללמד אותי ואת הקוראים פה גם בהמשך. בעניין הרזולוציה: ראשית, אתה צודק, המספר 96% מתייחס רק לגולשים ב-W3Schols, והוא אכן בעייתי. עדיין, תסכים איתי שיש מעט מאוד אתרים מצליחים שעובדים ברזולוציה קבועה של פחות מ-800 רוחב. כמו שכתבת באחד הפוסטים אצלך בבלוג, זה כל-כך 1999! :-)
לגבי מכשירים ניידים, העובדה שהעיצוב לא מתרחב ברזולוציה גבוהה יותר, לא אומרת שהוא לא יכול להתכווץ ברזולוציה נמוכה יותר. יש ניידים שיודעים לעשות זום-אין וזום-אאוט (מישהו אמר אייפון?) הנקודה היתה לגבי תמיכה בדפדפנים אחרים, על מגוון מופעיהם, ולאו דווקא לגבי הרזולוציה שלהם. גם 800 פיקסלים יהיה רחב מדי עבור רוב המכשירים הניידים בארץ היום.
לגבי נגישות (accessibility), גם כאן אתה צודק. רציתי מאוד לכתוב גם על זה, אבל הגעתי כבר ל-1500 מילים, ולא רציתי להתיש את הקוראים. זה נושא שראוי לפוסט שלם, ואני מבטיח לכתוב אחד כזה בהמשך פה.
עוד נקודה לגבי רוחב 800 שגם מתחברת לנושא הנגישות, היא תמיכה באנשים בעלי מגבלות ראיה. אלה, גם אם יש להם כרטיסי מסך ומסכים שתומכים ברזולוציה גבוהה יותר, יעדיפו להישאר בזו הנמוכה. זה מאפשר הגדלה אחידה של כל הטקסטים והתמונות במסך, בלי להיות תלויים בתמיכה של האתרים בהגדלת פונטים.
ובעניין 1999, אני כתבתי את זה על שימוש בפריימים לתצוגה. רוחב 800, כאמור, עדיין יכול להיות עדיף גם היום (לפחות במקרים מסויימים).
בדקתי את רזולוציות התצוגה במספר אתרים שונים מאוד בארץ.
נכון להיום, בכל האתרים שבדקתי, פחות מ10% מהמשתמשים עבדו ברזולוציה נמוכה מ-1024px.
(בלי לקחת בחשבון רזולוציות סלולאריות)
יתרה על כך – יותר מ-25% עובדים ברזולוציה גבוהה מ-1024.
בחלק מהאתרים 40%+ (!) עובדים ברזולוציה גבוהה מ-1024.
כן, כן – בארץ.
אתר שנראה טוב ב-800×600 ולא טוב בכל רזולוציה גבוהה יותר –
מפספס את רוב השוק בארץ.
מי שבאמת חשוב לו תמיכה ב-800×600, צריך לבצעה את זה בנוסף לתצוגה אפקטיבית ב-1024 (ומעלה),
לא במקום.
ולעניין אחר –
קונוונציה מאוד בעיתית בעיני היא השימוש באיקונים להקטנת והגדלת גופנים.
אני די בטוח שבתוך כל העומס הגראפי, הרבה משתמשים רלוונטיים לא מזהים את השירות שהאיקון אמור לספק להם.
הפניה טקסטואלית ברורה, כיתוב בסגנון "הגדל תצוגה" הייתה יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית
ואם אתם כבר תומכים בהגדלת גופנים –
הימנעו מטקסט כ-image !
קראתי את הבקורת שלך ומשום מה נראה לי שפספסת בגדול
1. בחורים חכמים כמוך שכנראה מעולם לא נזקקו לשרות בביטוח הלאומי אכן ברור להם מאד איך גולשים באתר לדוגמא http://newyork.craigslist.org/. הכל מאד ברור ואדם מן הישוב יודע איך להגיע למידע הנדרש עבורו.
אבל מה לעשות, רוב האנשים במדינתנו הקטנה לא תמיד יודעים להגדיר את הצורך הברור שלהם במידע ואיך מגיעים אליו
ולכן לדעתי עשו בחכמה כשנתנו גישה למידע דרך מס' מימדים, אכן בסופו של דבר מגיעים לאותו המידע אבל בדרכים שונות.
כנראה – שעקרונות אלו לא נמצאים ברשימת הבקורת – כשכל מטרת המאמר הינה בקורת.
2. המידע באתר האינטרנט לא בא להחליף מידיע אישי מקצועי – ולכן אין מה לעשות בכדי לדעת לחשב סוגי זכאויות – עדין יאלץ המבקש לקבל שרות מגורם אנושי מקצועי. האתר בא לתת כיון דרך ולהבהיר את תנאי הזכאות. המענין שלפחות מבקורת על האתר מאנשים שונים (אני קרוב מאד לאחת ממתכננות האתר) – הם דוקא מאד מסתדרים על המבנה שלו ועם התוכן. כנראה שמה שפשוט לאנשים מסובך לאנשי מקצוע (אגב, זוהי אמירה הקשורה כמעט בכל המקצועות).
3. חיפשתי תמונות רבות באתר – משום מה לא מצאתי.
4. לגבי תאימות לדפדפנים שונים – בסך הכל האתר נראה מצוין בדפדפנים שונים וגם בשועל המפורסם. יתכן ועמוד זה או אחר נראים טוב יותר ב IE – זה עדין לא מוריד מיכולת הגלישה ב שועל ובחבריו.
כמומחה גדול כנראה כבר עברת על אתרי ממשלה שונים.
משום מה חסר לי בבקורתך גם מילים חיוביות כמתבקש – על התוכן באתר, על ריבוי השפות שבו ועוד.
אבל מה לעשות על זה כנראה לא משלמים.
הי משה.
פספסת – ובגדול.
א. המבנה של אתר craigslist הוא כפי שהוא מסיבות היסטוריות.
השימושיות והנוחות שלו בהחלט אינן מיטביות.
ע"ע http://www.smashingmagazine.com/2009/03/11/redesigning-craigslist-with-focus-on-usability/
ב. גישה לאותו סוג מידע דרך מספר דרכים שונות (redundancy) הוא בהחלט כיוון שיכול ליעל את התאמת הממשק לקבוצות יעד שונות' אם עושים את זה נכון, פשוט ונוח. האם לדעתך, באמת ובכנות, הניווט באתר הביטוח הלאומי "פשוט ונוח" ?
ג. "המידע באתר האינטרנט לא בא להחליף מידיע אישי מקצועי " – שוב, טעות.
מטרת אתרי מידע היא לספק (הכנס כאן תרועת חצוצרה וירטואליות והיכון להפתעה מרעישה): מידע.
רוב השאלת ש"אנשי מקצוע" נאלצים להתמודד איתן רוב הזמן, הם שאלות רוטיניות וטריוויאליות .
בדיוק סוג השאלות שאתר שכזה אמור לספר להן מענה, ובכך לחסוך את זמננו.
גם זמנו של האזרח וגם את זמנו של איש המקצוע בביטוח הלאומי.
ד. לא מצאת "תמונות רבות"? הרשה נא לי לסייע לך: בעמוד הבית מוצגים 42 תמונות (!) תמונות, מתוכן 5 עם אנימציה.
טיפ קטן: בפעם הבאה שאתה רוצה לספור כמה תמונות מוצגות בעמוד, פשוט שמור את העמוד למחשב הפרטי שלך,
(כ-HTML, לא כברירת המחדל של MHT) ותוכל לראות בדיוק כמה ואילו תמונות מוצגות שם.
ה. "מילים טובות על ריבוי שפות?" אני מנחש שלא באמת בדקת את זה לפני שרשמת את ההערה הזו, נכון?
ה-Alt שמוצג על ההפניה לשפות השונות, כתוב כמובן בעברית (ברור שמי שצריך אתר ברוסית יודע מה משמעות הטקסט
העברי "לאתר רוסית"), האתר בערבית ממומש בערבוב שפות לא מוצלח, ואילו האתר ברוסית, הוא פשוט…
רגע, למה לי לקלקל את ההפתעה ?
אנא, במטותא, האף בו מבט…(-B
ו. " אבל מה לעשות על זה כנראה לא משלמים". ?
אני לא יכול להעיד בשם ברק (ההיכרות היחידה שלי איתו היא מהפרסומים כאן, בבלוג)
אבל כשאני כתבתי ב"ביקורשת" זה היה בהתנדבות.
אני מנחש שברק קיבל "תשלום" דומה.
משה,
לפני הכל – חשוב שיהיה ברור, לא קיבלתי אגורה תמורת הפוסט הזה מאף אחד. מטרת המאמר היא איננה ביקורת. המטרה היא קודם כל לימוד, וקודם כל עבורי. אם אחרים נהנים מקריאת הדברים שאני כותב – מה טוב.
אני מניח שהכוונה שלך בקשר לתמונות היא לגבי התמונות של האנשים אליהן התייחסתי בבלוג. יש תמונות של 13 אנשים רק בעמוד הראשי, ועוד שפע בשאר העמודים. כמעט בכל עמוד נושא (אבטלה, מזונות, ילדים, זקנה) יש תמונה של אנשים. כולם כמעט בלי יוצא מהכלל בהירי-עור, וזה בדוק.
לגבי התוכן, התעלמת לחלוטין מהדוגמא שנתתי לגבי דמי אבטלה. זה נושא מרכזי וחשוב, ואין לי ספק שהתוכן בו לא מובן לרוב הציבור. רק בשבוע שעבר עובדי הביטוח הלאומי פתחו בשביתה בגלל **עומס בכוח אדם**. האתר הוא אחת הדרכים לצמצם את העומס הזה, מה שמעלה שבעתיים את החשיבות של מידע קריא וברור.
גם לגבי השימוש בדפדפנים שונים, התעלמת בתגובה שלך מהדוגמא שלי. היא מתוך עמודי הקטגוריות (אלה שמגיעים אליהם מהאיזור המרכזי בעמוד הראשי), וכך קורה בכל העמודים מהסוג הזה. מאחר והם מהווים את הדרך המרכזית – על-פי עיצוב האתר – להגיע למידע בו, העובדה שהם לא פועלים היטב בשועל תמוהה במיוחד.
בניגוד למה שאמרת, יש דווקא כמה דברים חיוביים שציינתי בפוסט. גם אם הטון הכללי שלילי, ואני עומד מאחורי הדברים שכתבתי כאן לגבי האתר, אין כאן כוונה להגיד שלא הושקעו מחשבה ומאמצים רבים כדי להגיע לתוצאה הזו. אין פה עניין אישי, לא נגד מי שמקורבת לך וגם לא נגד אחרים. אני משתדל לכתוב את הדברים מתוך בחינה מקצועית שלהם, כמיטב יכולתי.
רן, אני מסכים עם הנקודות שהעלית. תודה על המענה המהיר.
עניין ה-redundancy שהעלית הוא רלוונטי כמובן, והיתה חסרה התייחסות אליו בפוסט. הצרה עם איך שזה נעשה בביטוח הלאומי היא שבשתי צורות הגישה למידע באתר הביטוח הלאומי יש מעט פריטים, ושתי הצורות הן באותה רמת היררכיה ויזואלית (גודל, הדגשה, מיקום). מכאן הגיעה האמירה שלי שאין כאן החלטה עיצובית.
לגבי CraigList, זו היתה בסה"כ דוגמא לאינדקס מאורגן היטב, יש הרבה מה לעשות בעיצוב שלו כדי שיהיה יותר ברור. עדיין, הוא אחד האתרים עם הכי הרבה מבקרים בעולם, זה לא היה קורה אם הוא לא היה שמיש. תודה על הלינק בסמאשינג, לא הכרתי אותו.
מרתק להתבונן בבביקורת ובעיקר בויכוח.
כל מי שעסק בתכנון אתר מכיר מקרוב את כמות ואופי השיקולים השונים בבנית אתר, מבנהו, תכניו ועוד.
הרי זוהי חכמה שאחר מעשה לבוא ולהציע עצות בלא לדעת את מכלול השיקולים.
אם אתם מפקפקים במקצועיותם של בוני האתר שיערב לכם. אבל לפחות תגישו את תיק עבודותיכם ואחרים יבדקו גם אתכם.
ואני בטוח שימצאו הערות רבות.
ולמה, כיון שכל עוד אין לך את מכלול השיקולים אינה יכול לשפוט.
יתכן, וישנם הרבה מה לעשות עם האתר הזה, יתכן והוא מאד גרוע.
אבל האופן שבו אתם מנסים לבקר אותו נראה לא הגון וממילא גם לא מקצועי.
כל זה כתבתי בלא להכנס לדיון המקצועי
רוני,
מבקר מסעדות לא צריך להיות שף כדי לכתוב ביקורת. הוא לא צריך לדעת איך מכינים קרם ברולה כדי לדעת שהקרום לא נוקשה מספיק. לכן תיק העבודות שלי או של מגיבים אחרים לא רלוונטי כאן, גם אם הם עוסקים בתחום.
מטרת הבלוג הזה היא עיסוק בנושא מקצועי, שאופיו עיצובי. ביקורת היא חלק בלתי נפרד מתהליך עיצוב, והיא גם הדרך העיקרית שבה לומדים עיצוב בכל בית-ספר שעוסק בתחום כזה. העבודות שלי, אגב, מקושרות מהעמוד הראשי. באחד הפוסטים האחרונים גם הזמנתי אחרים לבקר את אחד האתרים שלי, מתוך ציפיה אמיתית ללמוד איך לשפר את העשייה שלי.
אין בביקורת להעיד על מקצועיותו של מתכנן האתר, אלא על התוצאה, מבחינה מקצועית – זה לא עניין אישי. תציץ למשל על הפוסט האחרון בבלוג של ויטלי:
http://blogs.microsoft.co.il/blogs/ui/archive/2009/07/25/370144.aspx
יש שם קישור לפרסומת של מייקרוסופט שכוללת הקאות וממליצה על שימוש באקספלורר החדש, בעיקר כי הוא מאפשר להסתיר מידע מבן/בת הזוג שלך. הפרסומת זעזעה את הציבור, עד כדי התנצלות של מייקרוסופט והסרתה משידור:
http://www.news.com.au/technology/story/0,28348,25727405-5014239,00.html
אני משוכנע שהיו שפע של אנשי מקצוע שעסקו בהכנת הפרסומת הזו, עם מערכת שיקולים מבוססת מאחוריהם. האם העובדה הזו מכשירה את הפרסומת והופכת אותה לראויה? האם זה שולל את הזכות של הציבור לבקר את מייקרוסופט על השימוש בה?
יתכן ואתה צודק
אבל דוקא אם אתה בתחום אתה כן צריך לחשוב על התהליך.
יתכן ומה שאצלך גרוע בעיני אחרים ראוי.
אגב, קצת התאכזבתי מרשימת האתרים שבנית
יתכן ואתה יודע לעצב אתרים באופן נפלא
אבל תראה לנו את הידע שלך בבנית אתרים מרובי אתרים מבוססי מערכות ניהול תוכן.
אשמח לראות דוגמאות לאתרים מסוג זה – שם המבחן האמיתי ולא באתר לילדים המכיל 5 עמודים (בלי לזלזל)
עם אתר בסדר גודל של ביטוח לאומי אפשר באמת לעשות סקירה של ספר שלם :)
סקירה יפה, תודה ברק.
זה נכון, רוני. האתרים שבניתי בכוחות עצמי ומוצגים כאן הם אתרי "פנאי", ולא מערכות לניהול תוכן. עסקתי גם בכאלה, אבל לא כאלה שאני יכול לפרסם כאן. בכל מקרה, הנקודות שכתבתי הן ענייניות ומבוססות על הידע שרכשתי – אני עוסק בתחום הממשק כ-11 שנים. אם טעיתי, וזה בהחלט קורה, הבמה כאן פתוחה לתגובות ולדיון, זו עוד אחת מהמטרות לפרסום הפוסטים כאן. גם כדי לשמוע דעות של אנשים אחרים.
תודה לך, אוריאל!
רוני:
התהליך שהוביל ליצירת האתר יכול להסביר למה דברים נראים כמו שהם נראים –
אבל הוא לא יכול להצדיק או לפסול את איכות התוצר הסופי.
(אחד המשפטים החשובים מלימודי – "בכוונה זה לא תירוץ")
יש תהליכים עקומים שנותנים מוצר מעולה, ותהליכים מעולים שמפיקים מוצר לקוי.
כמה מפריצות הדרך המקצועיות שלי התחילו בטעות, כששנייה לפני שמחקתי אותה אמרתי לעצמי
"רגע – אולי יש כאן משהו…".
ע"ע גילוי האנטיביוטיקה בניסוי ש"נכשל".
אני יכול לתת לך מספר דוגמאות שונות לתהליכים מורכבים ויקרים –
שהובילו למוצר בעיתי. ע"ע ערך כל מוצר של מיקרוסופט שנכשל.
ולגבי המשפט "יתכן ומה שאצלך גרוע בעיני אחרים ראוי" –
צר לי, אבל למרות שעולם הממשק פתוח ורחב,
יש כללים מוכחים מחקרית למה עובד ומה לא.
מה אפקטיבי – ומה מכשיל את המשתמשים.
השאלה היא לא מה דעתו האישית של מבקר זה או אחר –
אלא האם הממשק אפקטיבי או לא.
לפרטים, אתה מוזמן לעיין בקישורים הבאים:
http://www.usability.gov/pdfs/guidelines.html
http://userfocus.co.uk/resources/guidelines.html
http://www.useit.com/alertbox/20050117.html
http://www.useit.com/alertbox/20031110.html
כבעל נסיון בעבודה על אתרי אינטרנט ממשלתיים
אני יכול לומר בכמה מילים (לצערי הרב אין לי זמן להרחיב)
כמות השיקולים גדולה מאד, לא תמיד כללי שימושיות חיים בשלום אם כללים אחרים נדרשים.
לפעמים נבחנים רעיונות שונים שנופלים בגלל סיבות כאלו ואחרות.
אמת, בין מכלול השיקולים בבנית אתר אינטרנט צריך לקחת בחשבון גם מרכיבי שימושיות – אבל לא רק.
בנוסף לעובדה המאד פשוטה – ששימושיות רלוונטית לקהל יעד ולמטרה מוגדרים, אין דין אתר אינטרנט המספר את סיפורה של הסבתא כאתר אינטרנט של בנק או אתר אינטרנט הפונה לקהל צעיר.
מי שקצת עוסק בענין – אני נתקל בצרכים מסוימים מצד לקוחות (הגופים הרלוונטים במשרדי הממשלה השונים), שסותרים באופן ברור כללי שימושיות – אבל מאד נדרשים ללקוח. לא תמיד אתה יכול להלחם (מה לעשות יש דבר שנקרא גם פוליטיקה ארגונית…).
בנוסף – חלק מכללי הנגישות סותרים בעליל עקרונות של שימושיות.
ודאי מרכיבים הקשורים ב SEO.
ולכן בכדי לקבל פרספקטיבה על אתר מסוג זה נדרשת הרבה הבנה על התהליך שנעשה.
רק מילת סיכום – תמיד יש מה לשפר, המבחן אינו בין הטוב ביותר לרע ביותר אלא במבחן השימוש היום יומי.
ואם אתר האינטרנט המדובר משרת את הצרכנים שלו (ולא יועצים כאלו או אחרים – אם כל הכבוד) – אז הוא בסדר גם אם אינו עומד בכללים כאלו או אחרים.
אינני מכיר את התגובות של משתמשי האתר הזה וכן את הסטטיסטיקות שלו.
ככלל – אתרי ממשלה תמיד יהיו אחרונים (לצערנו הרב) לשיפורים נדרשים. אבל לשמחתנו ישנה מגמה כללית וסטנדרטיים שנכתבו ומחייבים את המשרדים השונים בבנית אתרם.
אין לי דרך כרגע להעלות את המסמך המדובר – אבל קיים מסמך מסודר בענין.
נ.ב. למבקר הדגול – כפי הנראה אתה עוסק הרבה בשימושיות – אבל אתרי אינטרנט דינם שונה בכ"ז מבדיקת ממיר ל YES או מתכנון מכשיר כזה או אחר. הייתי מצפה ממי שכותב בקורת על אתרים מסוג זה – שישתתף פעם בתכנון פרויקט גדול ויספר לנו על אופן קבלת ההחלטות ועל הפשרות שנעשו או שלא נעשו בדרך.
אין במילים אלו לסתור במאומה להערות שנכתבו על האתר – אלא על האופן שבו צריך לבחון אתר מסוג זה.
בעל נסיון היקר,
ראשית כל – ברכות, אתה הטוקבקיסט הראשון בבלוג, עד כה לא היה אף אחד (למיטב זכרוני הרעוע) שלא הזדהה בשם או בכינוי.
שנית, אני מסכים עם רוב הדברים שאמרת:
1. בבניית אתר, כמו כל מוצר או פרוייקט, יש שיקולים רבים מתחומים שונים, והתוצאה היא מזיגה של כולם. ככזו, היא כוללת פשרות בכל אחד מהתחומים. זה קורה לי כל הזמן, תנוח דעתך. מטרת הבלוג היא לבחון שמישות, ומאחר וזה המצב, זה הפוקוס שלו. כשעושים פשרות בנושא השמישות, השמישות נפגעת, ובדיוק על כך כתבתי בפוסט הזה.
2. קהלי יעד שונים ומוצרים שונים מגדירים צרכים שונים, וצריך לבחון את המוצר לאור קהלי היעד השונים שמשתמשים בו ואופי המוצר.
3. אתרי ממשלה בארץ (!! ע"ע הלינק הראשון בתגובה של רן שמעל) מגיבים לאט לשינויים וסטנדרטים שנוצרים בשוק החופשי.
4. מה שקובע הוא מבחן השימוש, וכתבתי את זה גם בפוסט – "כמובן שאת ההשערות האלה צריך לאמת במבחן משתמשים". יש כל מיני דרכים לבדוק את השמישות של אתר, בדיקת מומחה היא אחת, מבחני משתמשים הם דרך אחרת. ממה שאתה אומר משתמע שאתה ביצעת כאלה – תוכל לספר לנו עליהם?
אני לא מסכים עם חלק קטן מהדברים שלך:
1. כללי השמישות משתנים בהתאם לקהל היעד. באופן ברור – זה לא נכון. יש כללים ברורים לשמישות. זה נכון שהתכנים והעיצוב צריכים להשתנות בהתאם לקהל היעד, אבל יש כללים ברורים למה נכון ומה לא נכון בשמישות. ע"ע שוב התגובה של רן. בביקורת שלי התייחסתי לכללים כאלה.
2. אני לא מבקר דגול :-) עדיין.
משמח אותי לשמוע שיש מסמך שמגדיר סטנדרטים לשמישות באתרים ממשלתיים. הייתי שמח אם הוא היה חשוף לציבור. אם זה אפשרי, אפרסם אותו כאן בבלוג – צור איתי קשר.
תודה על תגובתך
אנסה לאתר אותו, להעלות אותו לרשת ולתת קישור בהקדם האפשרי.
מי אמר "הסטנדרטים" ולא קיבל?
בבקשה –
מדריך הסטנדרטים לאתרי ממשלה:
http://www.gov.il/NR/rdonlyres/A793673F-058B-4B31-8EFC-22D348CA7EF5/0/mofMimshalZaminGuide.pdf.
חוזר החשכ"ל בנושא שירותי ממשל זמין:
http://hozrim.mof.gov.il/doc/hashkal/hashkalhoz.nsf/125c483cbc8e621c4225721f00344223/ea171c2d551c9dd1c225723d00480c4f/$FILE/2006-420.doc
דוח ממשל זמין לשירותי הממשלה המקוונים ב-2008:
http://www.gov.il/FirstGov/BottomNav/MemshalZamin/Report/E-Gov-Report2008/
אתרי שמספקים שירותים ממשלתיים בעולם – יש ממי ללמוד:
http://www.gov.il/FirstGov/BottomNav/MemshalZamin/EGovSites
יוזמות לשיפור הממשק והשירות של אתרי הממשלה –
פרויקט Gov-x:
http://www.gov.il/NR/rdonlyres/1DE33B90-6FC2-459B-BC3D-511793768AEE/0/ProjectIntro.pps
תכנון מוכוון לקוח באתרים ממשלתיים:
http://www.gov.il/NR/rdonlyres/793D0802-248B-4FC3-9785-8C72FE3E8505/0/ClientOrientedDesign.pps
מעניין מאוד, תודה רן.