סיפור מרגש על איך הצלחתי (או לפחות ניסיתי) להתמודד כמאפיינת יחידה בצוות
(6 דקות קריאה)

אז הצטרפת לסטארטאפ, או חברה קטנה – כן עכשיו זה באופנה שלכל חברה יש מאפיין-מעצב משלה. וסליחה על החיבור ה"אסור", אבל מאפיין בחברה קטנה זה לא תפקיד כל כך ברור. אתה צריך להיות גם מעצב בילד-אין, לכתוב תוכן ומסרים שיווקיים, לנהל עמודי פייסבוק, לייצג בכנסים, לכתוב פיצ'ים לתחרויות, להכין מצגות, לענות בזמנך הפנוי לשירות לקוחות, ואם צריך גם ללכת לקניות. "יוניקורן" לכל הפחות. אז מתי מאפיינים פה בכלל?

במהלך השנתיים וקצת בהן חבשתי את כל הכובעים האלה (ואפילו נהניתי), היו הרבה רגעים גדולים ומספקים, והרבה רגעים בודדים ומתסכלים. כולם נבעו מהשילוב של העבודה שלי בצוות של עצמי ובניהול – עצמי.

במהלך התקופה הזו מצאתי את עצמי מחפשת בצורה כמעט אובססיבית דרכים לנצח את הבדידות המקצועית שחוויתי. אספתי עבורכם את הדרכים שהכי עזרו לי, ואני מקווה שלפחות חלק יתאימו גם ל"צוות" של עצמכם.
אז תאספו את כל הכובעים שלכם ותקשיבו טוב –

1. תיצרו לכם צוות

"בירווז"

זו שיטה שלמדתי מאחד המפתחים שלנו שהשתמש בי כ"ברווז" לעיתים קרובות – מישהו לירות עליו את הרעיונות שלך, רק כדי להגיד אותם בקול רם ולחשוב עליהם טוב יותר. זה גם הפתרון האהוב עליי – כי גם אם אין אדם בנמצא אפשר פשוט להשתמש בברווז! (הצהובים האלה מגומי)

צרו לכם צוות של "ברווזים", כאלו מגומי או חברי צוות שיוכלו לשרת אתכם רק מעצם היותם שם

הדרך האידאלית יותר ליישם את השיטה הזו היא לקרוא לחבר צוות ולספר לו על בעיית האפיון שאתם מנסים לפתור ועל הכיוונים השונים שחשבתם עליהם. כמובן שככל שה"ברווז" שתבחרו יהיה בקיא יותר במוצר, כך התהליך יהיה מפרה יותר וה"בירווז" יוכל להפוך לדיון. לפעמים בירווז לגמרי מספיק.

אני אייעץ על שלך ואתה על שלי

ובקיצור – שיתוף פעולה עם קולגות. אתם לא לבד, כמוכם יש עוד אנשים נחמדים ומוכשרים שיושבים לבדם במשרדים, דירות ובתי קפה ושוברים את הראש מול המסך. את חלקם אתם בטח מכירים, ואם לא, יש מספיק קבוצות פייסבוק בהן אפשר למצוא אותם.

איך זה עובד? מוצאים "באדי" כזה וקובעים איתו/ה זמן סיעור מוחות שבועי בסקייפ. לשיטה הזאת יש 2 יתרונות – גם מקבלים תמיכה מקצועית וגם מרעננים את העיניים ואת הראש עם פרויקטים חדשים.

מנטורינג

אם אין לכם צוות מקצועי – פשוט תיצרו אותו בצורה מלאכותית!

כולנו צריכים הנחייה מקצועית מאנשי מקצוע ותיקים ומנוסים מאיתנו. אם אין תקציב לשכור איש מקצוע נוסף, אפשר לחפש מאפיין/מעצב חיצוני שמתחברים אליו ולשכור אותו לליווי של הפרוייקט, בין אם זה ליווי מתמשך או ליווי ספציפי של פרוייקט מורכב. היתרון הוא תוספת של אדם עם עין מקצועית שיכיר את המוצר לאורך זמן, יישב אתכם על תוצרים ויתמוך בכם מקצועית בנקודות חשובות.

בתקופה שבה עבדתי בסטארטאפ חיפשתי את המנטורינג הזה בכל מקום – הלכתי למיטאפים, דיברתי עם חברים על שיטות עבודה ועל הפרויקטים שלהם, ואפילו הלכתי ליום פתוח בגוגל והתייעצתי עם מעצבים.

אני יכולה להעיד שרק עצם הידיעה שאני מציגה למישהו מקצועי את העבודה שלי, גרמה לי לכוון גבוה יותר, ושמכמה דקות של שיחה נפלו אסימונים שישבו אצלי במשך שבועות. בתור מישהי שרגילה לשמוע כל היום קללות בתיכנותית (מי זה ג'ייסון לעזאזל?!), היה פתאום כיף לתקשר עם מישהו באותה שפה. היום, החברה בה עבדתי אימצה את השיטה וגייסה מאפיין/מעצב in-House עם ליווי של מנטור UX.

2. תשתפו בעבודה שלכם

תתייחסו לחברה כאל לקוח

שבו עם היזמים ותראיינו אותם על החזון שלהם לפרויקט, שאלו אותם מה המטרות העסקיות, מה המדדים להצלחה ומה המגבלות. ראיינו גם את אנשי הפיתוח כדי לדעת מראש את המגבלות הטכניות – נכון שאתם כנראה יושבים בכיסא לידם וזה יכול להרגיש קצת מיותר, אבל משהו בראיון הוא יותר רשמי ומכאן גם תקבלו תשובות יותר מחייבות.

לפני תחילת העבודה על הפרוייקט אפשר לסכם את הדברים החשובים שעלו מהראיונות על דף לבן גדול ולתלות אותו מול העיניים – הוא יזכיר לכולם מה חשוב, ויעזור להחליט כשיש התלבטות או חוסר הסכמה.

בסיום תהליכים חשובים תקדישו זמן גם להצגת התוצרים, ואיך הם משקפים את החזון שהוגדר בראיונות המקדימים.

ספרינטים

בגלל שלכל אחד מחברי הצוות יש המון על הראש, בעיות UX שהן קריטיות למוצר נפתרות ע"י אדם אחד בלבד (זה את/ה!). התוצאה היא שמושקע המון זמן בפתרון שעלול להתבטל בשנייה שיוצג – אם בגלל אי תאימות עסקית, מימוש בעייתי, מיקוד לא נכון ו…לא חסרות סיבות.

לכן, כשמגיעים לנקודה כזו כדאי לארגן סדנת מיני-ספרינט, שהיא בעצם פגישה ארוכה (או שתיים אם מתפרעים), בה נוכחים כל הגורמים בחברה שיש להם מה להגיד על הפרויקט. בעזרת שיטות פשוטות מתוך המתודולוגיה של ספרינט (KJ לדוגמא), אפשר להגיע לפתרון במהירות רבה ובגיבוי של כל מקבלי ההחלטות בחברה.

עבודת UX ו-UI לא יכולה להתקיים בואקום. שתפו אחרים בהתלבטויות ובתוצרים שלכם ותגלו לא רק פתרונות מצויינים אלא גם צוות ששמח לעבוד יחד אתכם

בסוף הפעילות כולם יהיו מרוצים מזה שהוצאת אותם מהשגרה, ירגישו שהם חלק מהתהליך ויגבו את הפתרון שנבחר. אתם תצאו עם קווים מנחים להמשך עבודה עצמית בסיכון נמוך לשינויי כיוון וביטולים. לאחר שהפתרון מבשיל מחזירים את כולם לפגישת הצגה ודיון על התוצרים.

השיטה הזו טובה לא רק לפתרון בעיות קריטיות אלא גם בתחילת עבודה על פיצ'ר חדש ולקבלת פידבק על תוצרים.

הימנעו מהחלטות מסדרון

בתור אשת UX יחידה בחברה הייתי הכתובת להרבה משימות מכל המחלקות. העובדה שהחברה קטנה לא עזרה כי הגישה הישירה אליי גרמה לכך שרוב המשימות הגיעו אליי במסגרת מה שנקרא "שיחת מסדרון".

בשלב מסוים, ויחד עם חברי צוות שחוו בעיה דומה, הגדרנו דרך מסודרת להעברת משימות והכרחנו את כולם לפתוח trello. זה לא תמיד עבד (ליזמים קשה לשתף פעולה עם דברים שמכריחים אותם לעבוד בצורה שונה ממה שהם רגילים), אבל מאותו יום, כשמישהו ניסה להפיל עליי משהו על-הדרך, הייתי שולחת אותו ל-trello, או מבקשת ממנו לזמן פגישה. השיטה הזו גם עזרה לכולם לדעת מה בעבודה אצל מי, וחסכה הרבה רעשים מיותרים.

3. תדעו איפה לוותר

זהו את ה"מספיק טוב"

וזה לדעתי השיעור הכי קשה למאפיינים.

היה לי פעם מרצה שהעז להגיד בפורום של 200 סטודנטים מלאי מוטיבציה, ועוד ביום הראשון של התואר, שהוא ממליץ לנו לכוון ל-80%. הייתי בשוק. חשבתי שהוא התבלבל או סתם עצלן והמשכתי בחיי. אבל גיליתי שבעולם האמיתי הוא צודק לא רק בשמונים, אלא במאה אחוז.

הרעיון הוא לא לכוון לבינוניות אלא יותר לבחור את המלחמות שלכם. אם ננסה לכוון ל-100% בכל המסכים, כנראה שהמוצר לעולם לא ייעלה לאוויר. עוד לפני תחילת העבודה על המסכים, ואפילו בתוך המסכים עצמם, כדאי להגדיר על מה שמים את ה – 100% או אפילו 120%, ומה יכול לחיות בסדר גמור עם 80.

גם את התהליך הזה אפשר לעשות במיני-סדנה לצוות הפרויקט וליישר קו לפני שמתחילים.

אתם לא סופרמן/וומן

אנחנו רוצים לעשות ולהתנסות בהכל וגם לתרום לחברה שלנו, אבל לפעמים הרבה יותר יעיל להוציא עבודה החוצה ולחסוך את הזמן והתסכול. לדוגמא – יש תכנים לכתוב? תגדירו בחברה מישהו שכותב אותם, או תשכרו פרילאנסר. עדיף שזה יהיה מישהו קבוע שמכיר טוב את המוצר ואת עולם המושגים, ויהיה הכתובת הקבועה למשימות מהסוג הזה. איש מקצוע שמתמחה במשימה יעשה את העבודה מהר יותר וטוב יותר ממה שאתם אי פעם תצליחו, וביננו – זה לא שחסר לכם מה לעשות :)

לא הכל שחור או לבן (מי כמונו יודע שזה המון אפור)

יש גם הרבה יתרונות למאפיין בודד בצוות – ההשפעה העצומה על המוצר, ההזדמנות לגעת בכל השלבים שלו ובכל האספקטים, האפשרות להניע תהליכים, לראות תוצאות מאוד מהר, ושכל זה – הוא הבייבי שלך, עם כל היתרונות והחסרונות שלו. במהלך התקופה שהייתי כזו גם גיליתי שיש לי המון מה ללמוד מאנשי מקצוע אחרים – המפתחים, אנשי השיווק, מנהלי פרויקטים והיזמים שהיו סביבי לימדו אותי הרבה דברים שלא יכולתי לקבל בשום מקום אחר.

היום, כשאני נמצאת מהצד השני, מנחה מאפיינים ומייעצת לחברות ולסטארטאפים, אני רואה את הסיטואציה הזו שוב – והפעם מבחוץ. בתור אחת שהייתה שם, אני מבינה את הערך שעבודה בצוות מביאה ומנסה לתת את הכלים האלה ללקוחות שלי.

ובקיצור, אם תצליחו להעיף מהשולחן את בעיית הבדידות המקצועית ע"י שימוש בחלק מהשיטות האלה או אחרות, אני בטוחה שתוכלו להנות יותר מהיתרונות שבעניין, וגם תילמדו ותפיקו יותר מצוות החברה ובעיקר מה"צוות" שלכם.

אם אתם משתמשים בשיטות נוספות, אשמח לשמוע (פה למטה, בתגובות)

צריכים צוות שיהפוך אתכם להכי טובים שאתם יכולים להיות?

אנחנו מציעים שירותי הנחיה ומשוב מקצועיים לפי ההתמחות הדרושה לכם. אנחנו כאן בשבילכם, איך שאתם צריכים אותנו. במשרדים שלכם, במשרדים שלנו, בסקייפ, בטלפון או בכל ערוץ חדש שהעתיד יביא איתו. אתם לא צריכים להתחייב למומחה אחד שיתן לכם ייעוץ, בדיוק להיפך. השאלה שלכם מותאמת למומחה המתאים שיתן לכם את הייעוץ הטוב ביותר

שייך לנושאים: , ,