קשה לי עם טעויות בעברית. אני יודע, זה לפעמים מעצבן כשאני מתקן אחרים, אבל זה הרגל משפחתי כזה, אינסטינקט, שקשה לוותר עליו. להורי היה חשוב להנחיל לנו הרגלי שפה טובים, וטפו טפו, אני חושב שדי הצליח להם. כשאני רואה טעויות בעברית בממשק זה מציק לי, וכשזה משולב עם טעויות בסיסיות בממשק, עם ספק בסדר-גודל של אורנג', אני משקיע וכותב על זה כמה מילים.

בסוף כל חודש אני מקבל מאורנג' חשבונית במייל. טוב, לא בדיוק חשבונית, קישור להורדת חשבונית. שירות די נוח ומאובטח, האמת. לוחצים על קישור ומקבלים קוד חד-פעמי ב-sms, מכניסים אותו לטופס ואז מתחיל ה-download:

הדבר הראשון שהפריע לי היתה הטעות בעברית: "הקלד את הקוד זיהוי חד פעמי". ראשית, לדעתי זה צריך להיות "חד-פעמי" (עם מקף אמצעי). שנית, כשמוסיפים ה' הידיעה לסמיכות לא מוסיפים אותה בהתחלה. לא "היום הולדת" אלא "יום ההולדת". זאת טעות נפוצה בדיבור, אבל שימוש בשפה נכונה בממשק זה עניין קדוש בעיני. זה לא אומר שצריך לכתוב ממשק עם שפה שדומה לזו של קרייני החדשות ברשת ב' (ראומה אלדר עם ר' מתגלגלת), אבל בטח צריך לעשות הגהה.

הטופס

בטופס יש רק שדה אחד, כפתור אחד והודעה אחת, ובכל זאת הצליחו להכניס בו לא מעט טעויות בסיסיות.

ראשית, השדה שבו צריך להקיש את הקוד כל-כך רחוק מהתווית שלו (זו עם הטעות בעברית), שאין ביניהם שום קשר. כתבתי כאן בעבר על עקרונות הגשטאלט, אבל למי שאין כוח לקרוא: אנחנו מקשרים בין אובייקטים כשהם קרובים אחד לשני. המיקום של השדה כל-כך רחוק לא מאפשר לנו להבין שהם קשורים.

שנית, ההודעה "הקוד נשלח בהצלחה" נראית כמו תגובה לתווית "הקלד את הקוד…", במקום אישור שהפעולה שמתוארת בראש הטופס בוצעה ("לצורך שמירה…"). שוב – גשטאלט. ההודעה מתייחסת למה שהיא נמצאת הכי קרוב אליו. אם ההודעה היתה מתחת לשתי השורות שבראש הטופס, ומרווחת מההמשך שלו, היינו מבינים מיד את ההקשר שלה.

בנוסף, ההודעה "הקוד נשלח בהצלחה" בשילוב עם האייקון של ה-V הירוק היא חיזוק מצויין: היא אומרת – אצלנו הכל בסדר. מה שחסר בה הוא מידע חשוב – להיכן הקוד נשלח.

דבר אחרון בקשר למסך הזה, ואני אפתיע ואגיד שוב – גשטאלט! (תנסו להגיד גשטאלט 3 פעמים במהירות, קורע מצחוק), כפתור ה"המשך" נמצא פחות או יותר במקום הכי רחוק שאפשר מהשדה שבו מזינים את הקוד. הוא אמנם כתום ומושך את העין בצורה חזקה, אבל למה שהמשתמש יצטרך לחפש אותו? אם הוא היה ליד השדה של הקוד למשתמש לא היה סיכוי לפספס אותו.

ההודעה ב-SMS מגיעה משולח שנקרא "Orange" והיא נראית ככה: "הקש מספר זה להמשך תהליך 999999". תקראו לי קטנוני, אבל אם באתר קוראים לזה "קוד חד-פעמי", לא כדאי גם ב-SMS לקרוא לזה ככה? זה היה מקל על הקישור בין השניים. עוד עניין, יכול להיות שאת החשבון מקבל מישהו שלא מחזיק בטלפון ביד כרגע. למשל – אב המשפחה מקבל אותו עבור הטלפון של הבת שלו, והבת לא בבית כרגע. מה היא תחשוב כשהיא תקבל את ההודעה?

אני מציע את העיצוב החדש הזה:


  • העברתי את "הקוד נשלח בהצלחה" קרוב להודעה בראש הטופס. כך ברור שהם קשורים.
  • שיניתי את ההודעה ל"קוד הזיהוי נשלח בהצלחה ל-…..", ומכאן והלאה הוא נקרא באופן עקבי "קוד זיהוי" ולא "מספר" ולא "הקוד זיהוי חד פעמי"
  • החלפתי את התווית "הקלד את הקוד זיהוי חד פעמי" ב"הקלד את קוד הזיהוי". זו ההנעה לפעולה ש
  • הצמדתי את השדה של קוד הזיהוי לתווית שלו.
  • העברתי את כפתור ה"המשך" אל מתחת לשדה הקוד, והצרתי אותו מעט (סתם בשביל האסתטיקה).

את ה-SMS הייתי משנה ל"הקלד קוד זיהוי זה להמשך התהליך באתר אורנג': 999999". כך השם הוא "קוד זיהוי" כמו בטופס, וגם ברור למי שקיבל את ההודעה שקורה משהו עם הקו שלו באתר אורנג'.

נשמע הגיוני?

מה דעתכם על השינוי הזה? הייתם משנים עוד דברים כאן? כרגיל, אשמח לשמוע את דעתכם.