כמה פעמים קרה לכם שחניתם בקניון ולא זכרתם איפה האוטו כשסיימתם את הקניות? הזכרון שלנו דוהה עם השנים; ככל שאנחנו מזדקנים הזכרון של רובנו נחלש. מי חשב שדווקא קניון גבעתיים יחלץ לעזרתנו?

כמה אסוציאציות על זכרון מהעולם שמסביב, וכמה מילים על עקרון הזכירוּת – memorability, מדד חשוב של שמישות (usability).

כתבנו יצא לשופינג

לא פעם כשאני רואה משהו מעוצב היטב בא לי למצוא את המעצב ולהגיד לו – תודה, איזה כיף שנתת לי את הממתק הזה. אם אתם מכירים את מי שאחראי או אחראית לשילוט של החניון בקניון גבעתיים, תמסרו ד"ש ממני.

עדכון: העבודה היא של סטודיו בסמן-טננבאום, תודה לדנה על הקישור. יש באתר שלהם תמונות יותר מוצלחות של החניון, שווה להציץ – תחת SIGNS.

הנה דוגמא:

אריות על הקיר

מה קשור?

טוב, אני מבלבל אתכם קצת. מה קשורים האריות האלה לזכרון ולאוטו?

wall_giraffes

רמז: התמונות לא צולמו באותה הקומה. כבר יותר ברור?

נכון, לכל קומה יש חיה אחרת. אבל שימו לב, זה לא ההבדל היחידי: לכל קומה יש גם צבע אחר.

איזורי חניה

כמו שאפשר לראות בשילוטים האלה, לכל קומה יש גם צבע וגם חיה, ומעבר לזה שהם חמודים ונעימים לעין, שניהם עוזרים למי שלא זוכר מספרים. אם מבין נכון את כוונת המשורר (המעצב), זו הסיבה האמיתית לזה שהם שם. החיות והצבעים הם אמצעים תומכי-זכרון. הרי היה אפשר סתם לקשט את הקומה בציורים ולכתוב "1-" ו-"2-" בגדול בכל מקום, לא? מאחורי הבחירה בצבע וחיה שמייחדים כל קומה ניכרת מחשבה עיצובית.

יש גם אות שמציינת את איזור החניה, היא קצת איכזבה אותי, כי אם היא היתה בעברית גם הילדים הקטנים היו יכולים לעזור לזכור אותה. אצלם גם הזכרון עוד עובד טוב.

כל שלישיה כזאת הולכת תמיד ביחד, גם בכרטיס החניה (יש גם תנין ירוק לקומה 3-), עליו אפשר גם לסמן את הקומה וגם את האות שלידה חניתם. אם יש לכם עט ביד כשאתם יוצאים מהאוטו, אני אשמח לקבל מכם חתימה מתישהו. זה אף פעם לא קורה לי.

כרטיס חניה

אגב, זיהיתם באיזו קומה צולמה התמונה של הכרטיס? :-)

מתנצל על האיכות הטכנית של הצילומים – זה מה שהאייפון שלי הצליח לקלוט באור הפלורסנטים.

אני זוכר אותה קונה שם סולת

יש עוד כלים שמסייעים לזכור.

מכירים את הדלתות הנטרקות המרגיזות האלה, שמשאירות אותך נעול מחוץ לבית בחדר המדרגות כשלגופך מגבת, רק כי יצאת לשניה מהמקלחת לבדוק אם אין מים חמים כי הפיוז של הדוד קפץ? את הסיפור הזה – בפעם אחרת. בכל מקרה, הנה טריק של חברה טובה (ארגנטינאית), שמזכיר לה לקחת את מפתח ביציאה מהבית. היא תלתה את השלט הזה אחרי שיצאה מהבית בלי מפתח כמה פעמים:

דלת

llaves הם כמובן מפתחות, בספרדית.

השלט הזה הוא זכרון חיצוני. כמו הקעקועים של הבחור בממנטו, הוא מחזיק את המידע מחוץ לראש העמוס שלנו. אבל שלא כמו הקעקועים בסרט ההוא, זה לא סתם זכרון חיצוני: הוא נמצא במקום שבו אנחנו יודעים שנצטרך אותו, בשאר הזמן אנחנו לא רואים אותו.

ובעולם הממשק?

זכירוּת או memorability הוא אחד ממדדי השמישות. במדד זה בודקים מה קורה כשחוזרים למוצר אחרי שלא משתמשים בו פרק זמן מסויים: כמה זמן נדרש כדי לחזור ולשלוט בו? במוצר הכוונה לאתר, תוכנה, מכשיר נייד או כל מוצר דיגיטלי אחר שיש לו ממשק, שיש לנו איתו אינטראקציה.

יש כמה דברים שמסייעים לאנשים לזכור בהקשר של ממשק:

  • Photoshop brushאלמנטים חזותיים (גראפיקה)שמעוררים אסוציאציות. הזכרון שלנו פועל, כידוע, באמצעות אסוציאציות. אנחנו רואים עציץ פורח על חלון ברחוב, ואז נזכרים שלא השקנו את העציצים בבית כבר שבוע. אנחנו רואים אייקון של מברשת בפוטושופ, ואנחנו מיד נזכרים שאפשר להשתמש בזה כדי לצייר. אנחנו רואים ג'יראפה צהובה על כרטיס החניה, ואנחנו נזכרים בג'יראפה הצהובה שהיתה על הקיר בכניסה לקניון מהחניון.
  • Selection Toolsארגון דף שמעורר אסוציאציות. אנחנו רואים את האייקון של סימון מסגרת בפוטושופ, ואנחנו נזכרים שגם שני האייקונים שצמודים, הלאסו ומטה הקסמים, קשורים לבחירה של חלקים מהתמונה. אנחנו רואים דף מוצר באמזון, ומיד נזכרים איפה כפתור ההוספה לסל הקניות, כי הוא תמיד באותו מקום בדף, ותמיד עם אותו צבע.

Amazon

להתאמה אישית יש פעולה דומה. אם הסדר של הפעולות בתפריט הבנק שלכם לא הגיוני והחלטתם לשנות אותו למשהו שהוא יותר הגיוני עבורכם (יש מערכות שבהן שאפשר לעשות את זה), כנראה שבפעם הבאה תאתרו בתפריט דברים יותר בקלות. סביר להניח שאותו הגיון שהנחה אותכם בזמן ארגון התפריט מחדש, ינחה אותכם גם כשתחפשו בו פקודה בהזדמנות אחרת.

  • רגש. למשל הפתעה: תגובות לא צפויות של המוצר, לטובה או לרעה, נזכרות לזמן ארוך. זה אולי נכון, אבל אל הייתי מקפיץ סרטונים של מפלצות צורחות בכל שגיאה שהמשתמש עושה בהזנת הסיסמא, רק כדי לשפר את הזכירות של הסיסמא… האפקט הזה יכול להיות תמריץ טוב להקטנת כמות הבאגים שגורמים למערכת להתרסק; המשתמשים יזכרו את ההתרסקות ויחששו ללחוץ על הכפתור ההרסני גם אחרי שהבאג בו יתוקן. באופן דומה, דברים שגורמים לנו להנאה או שמחה ייזכרו היטב, כמו למשל הדוגמאות שלאה נתנה (תציצו בוידאו) מפרוייקט ה-Fun Theory בהרצאה שלה ביום השימושיות האחרון.
  • עניין. הצלחתם לרתק את המשתמש? להביא לו תוכן שהיה בעל ערך עבורו? הוא כנראה יחזור שוב, ויש סיכוי טוב שהוא יזכור איפה התוכן היה; הוא יטרח לשנן את המקום (או לשמור אליו קישור – זכרון חיצוני) כדי שיוכל לחזור אליו.
  • מוזיקה. באתרים או במוצרים אחרים שיש בהם שימוש במוזיקה, ואני לא מתכוון לפרסומות שצועקות עליך, המוזיקה עשוייה לעזור בלעורר את הזכרונות שיש למשתמש מהאתר.
  • ריח. עוד אין במערכות מחשב, אבל ריח מקושר באופן חזק לזכרון. אולי יום אחד.

סיכום

זכירוּת היא מדד שמישות חשוב. כשהמשתמשים זוכרים חלקים מהמוצר, קל להם להשתמש בו גם כשהם חוזרים אליו אחרי זמן רב שלא נגעו בו. מקווה שנהניתם להזכר בכל זה, וכרגיל אתם מוזמנים להוסיף דברים משלכם בעניין.

והנה קטע מעולה מסיינפלד על לזכור את מקום החניה (גם לג'ורג' אין עט!), תודה לעמית יונגר: